זה התחיל יחסית רגוע, פקודה פשוטה וקלה לביצוע - "לך לחדר וחכה לי שם על הבירכיים"
והוא חיכה
בראש כבר דמיינתי את זה מאות פעמים, אבל במציאות החלטתי למשוך את הזמן
"תוריד את החולצה ותסתכל עליי. אם בטעות תוריד את העיניים שלך ממני תקבל עונש"
והוא ממושמע, אפילו קצת יותר מדי.
מן שילוב של חרמנות ופחד, שאותי רק מדרבן
"תפתח את הפה ותסתכל עליי, אתה זוכר מה יקרה אם לא?"
והוא מהנהן, מקבל את הדרישה שלי במסירות ואהבה
האמת?
זה אפילו יותר טוב ממה שדימיינתי.
עיניים הן איבר מאוד מעניין
דרך העיניים רואים הכל, אם רק יודעים על מה להתבונן
אדם יכול להיות תותח בהסתרת דעתו
אך לא בעיניים.
הרגש הכנה ביותר והתחושות העמוקות ביותר עוברות דרך העיניים
אדם מיומן מספיק ידע בדיוק מה הן אומרות
אדם אכפתי מספיק ידע להתייחס למה שהן אומרות.
תמיד אהבתי לנתח אנשים, ועם הזמן זה נהיה קל מאוד.
מעטים האנשים שיודעים להסתיר
ואתה לא אחד מהם
וזה מטריף אותי
