כן המורה

משפט שהיה רלוונטי מאוד בצבא

וחזר להיות רלוונטי כמורה

למורה יש שלושה תפקידים חשובים - לאלף, לחנך, ורק אז ללמד

קודם חשוב לאלף את התלמיד להיות הכי טוב שאני רוצה שהוא יהיה

אילוף קלאסי, כמו כלב

כשיש לי תלמיד מאולף, רק אז אפשר להתחיל לחנך - לחנך אותו לעשות לי את הקפה בול כמו שאני אוהבת, לחנך אותו להגיד בדיוק מה שאני רוצה לשמוע

כשיש אילוף וחינוך - רק אז אפשר להתחיל ללמד

התלמיד המצטיין שלי למד מהר מאוד מה עושה לי טוב ולשמחתי, עדיין ממשיך ללמוד 

ככה אני אוהבת אותם, קשובים 

כשיש הקשבה יש הבנה

ולהבין מה אני רוצה זאת לא משימה קלה

אבל יש לי תלמיד מצטיין שלומד מהר מאוד

תמיד שנאתי שילדים קוראים לי 'המורה'

לקח לי כמעט 4 שנים להבין למה

עד היום זה עושה לי עין עצבנית לשמוע ילד קורא לי ככה, תמיד אני אומרת להם שזה מרגיש לי כאילו אני בת 200

אבל התלמיד המצטיין שלי אולף לקרוא לי רק ככה

כי הוא יודע מה יקרה אם לא.

זה התחיל יחסית רגוע, פקודה פשוטה וקלה לביצוע - "לך לחדר וחכה לי שם על הבירכיים"

והוא חיכה

בראש כבר דמיינתי את זה מאות פעמים, אבל במציאות החלטתי למשוך את הזמן

"תוריד את החולצה ותסתכל עליי. אם בטעות תוריד את העיניים שלך ממני תקבל עונש"

והוא ממושמע, אפילו קצת יותר מדי.

מן שילוב של חרמנות ופחד, שאותי רק מדרבן

"תפתח את הפה ותסתכל עליי, אתה זוכר מה יקרה אם לא?"

והוא מהנהן, מקבל את הדרישה שלי במסירות ואהבה

האמת?

זה אפילו יותר טוב ממה שדימיינתי.

עיניים הן איבר מאוד מעניין

דרך העיניים רואים הכל, אם רק יודעים על מה להתבונן

אדם יכול להיות תותח בהסתרת דעתו

אך לא בעיניים.

הרגש הכנה ביותר והתחושות העמוקות ביותר עוברות דרך העיניים

אדם מיומן מספיק ידע בדיוק מה הן אומרות

אדם אכפתי מספיק ידע להתייחס למה שהן אומרות.

תמיד אהבתי לנתח אנשים, ועם הזמן זה נהיה קל מאוד.

מעטים האנשים שיודעים להסתיר 

ואתה לא אחד מהם

וזה מטריף אותי

אהובי בחור מורכב מאוד

נוטף גבריות מחרמנת מצד אחד

ויודע להגיד לי בדיוק מה הוא מרגיש ומה הוא צריך מצד שני

לאהובי יש ידיים חזקות שיודעות להכאיב

ועיניים שובבות מלאות בתשוקה

ומבט תאווה שמקבל במה ברגעים שאני לבד 

וחזה גאה ותומך, כאילו נוצר במיוחד להתאים לצורתי

וזין אוהב, זקור, מוכן

וכל זה שלי

אהובי עזב אותי ונסע רחוק

לפתור בעיות קיימות

ואולי לייצר הזדמנויות חדשות

אך אהובי יחזור אליי, בקרוב

לחבק, לנשק, ללטף

לאהוב

בחלום שלי היינו שלושה

אתה, היא, ואני

בחלום הזה אתה כבר מזמן בבית, קשור באיזו פינה של החדר, על כיסא

מסתכל בציפייה

זז בכמיהה

בחלום הזה יש רק אותה ואותי, אתה שם בצד, מסתכל

מתחרמן

ויודע, שאין לך מה לעשות

כי אתה קשור

וזה רק חלום

בחלום שלי 

השפתיים שלי עוטפות אותה כמו צעיף בחורף

קודם באלו העליונות, אלו שנגלות לעיני כל בכל יום

ואז

באיטיות וחושניות

אני מתקדמת למטה

לשפתיים התחתונות

הביישניות

נשיקה, ליקוק, עוד נשיקה

מרימה את הראש, והיא בשלה

מתפתלת, גונחת, נרטבת

מראה לי כמה היא רוצה, ומוכנה

ואתה? אתה עוד שם, על הכיסא

מחכה למילה שלי

מקווה שאתייחס אליך

בחלום שלי זה המקסימום שיהיה

כי זה רק חלום

והחלום ממשיך עם עוד תמונה

שלה ושלי

נגיעה, גניחה

ליטוף, הנחה

לחיצה, גמירה

וחוזר חלילה

אבל זה רק חלום

אני אוהבת למתוח גבולות
אבל לא להגזים, רק קצת.

תמיד הייתי מאלה ששמרו על גבולות מאוד ברורים - מה מותר ואיך, מה אסור ולמה

עד שאתה באת
ומתחת את הגבול עד הקצה, ואז עוד קצת

יש משהו בגבולות שמאוד מסקרן אותי
הגבול הדק בין נכון ללא נכון
הגבול הדק בין חרמנות לגעגועים
הגבול הדק בין כאב לעונג
ואת כולם מתחתי בשלב כזה או אחר, מרצון או לא

כשאתה לידי הגבולות שלי מטשטשים עוד יותר.
ואתה מותח ומותח
כאילו מנסה לראות עד כמה עמוק תיכנס

ואני? נמתחת, מתפתלת, כמהה לעוד
כמו ילדה טובה אני יושבת ומחכה

מחכה להתחיל למתוח את הגבולות שלך