זה התחיל מכלום, ממשהו קטן, כמעט חסר משמעות.
אבל עכשיו, בלי שהתכוונתי, כל הגוף שלי פועם,
מתמלא בהתרגשות מכל מחשבה עליו,
מכל שיחה שמסתיימת בחיוך סודי.
האושר שהוא מביא איתו ממלא אותי,
כאילו הוא מאיר פינות שלא ידעתי שקיימות בי.
זה ריגוש אחר,
כזה ששולח אותי לחלום על משהו מעבר לזה שהעזתי לדמיין.
יש בינינו פינה שקטה,
שפה משותפת,
חלומות קטנים שמתגנבים לתוך המחשבות.
לא חשבתי שאמצא כזה חיבור, כזה עומק,
מישהו שמצליח לעורר את כל זה בי.
אבל המצפון שלי לא מניח לרגע.
הוא שם, עוצר אותי, לוחש את כל ההיסוסים,
מזכיר את המחירים שאצטרך לשלם אם אאפשר לעצמי להיסחף.
אני רוצה להשתיק אותו, לתת לעצמי פשוט להרגיש,
להאמין שבאמת יש כאן משהו מיוחד.
כעס מתעורר בי על כל הקולות שמנסים להרתיע,
כל השאלות שמרחפות.
הלב שלי רוצה ללכת עד הסוף,
להאמין שהמצפון אולי ייכנע לי בסוף,
שישחרר אותי להרגיש את כל מה שאני רוצה להרגיש.
בלי מחסומים ובלי רתיעה,
פשוט לתת לעצמי להיות.
