Highway to hell

אתה שזור בי.

עמוק מתחת לעור שלי,

בתוך הסדקים הדקים ביותר בעצמות שלי,

בתוך כל מחשבה שמתחילה בראשי ונגמרת בך.

אתה אני, ואני אתה.

בית.

בלב שלי, אתה פעימה נוספת, בלתי נפרדת,

והחזה שלי מספר את סיפורך,

פטמות זקורות, עור מצטמרר, נשימה שמסרבת להתאזן.

איך זה שאתה לא נוגע ובכל זאת כל כך מרעיד?

אתה רץ בתוכי כמו נהר סוער ואין מקום בי שאינך ממלא.

אני זקוקה לך לא כי אני חלשה,

אלא כי איתך אני חזקה יותר.

איתך אני שלמה.