אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לבד חלק 1

כשנפגשנו הוא ואני וזה ממש לא היה מתוכנן
איזה צורך של כאן ועכשיו, לזקק את הכמה דקות האלה
וזה היה ימים ספורים של ממש , אפילו לא שבוע , של שיחות
הנדסתי את הרגע להיות באזור ואמרתי אני רוצה לעלות לרכב שלך .
הגעתי
כמו ילדה מבוישת שמכסה את הפנים נכנסתי לרכב שלו, והוא ספק ממבוכה או ספק מתדהמה כאילו מה את ילדה קטנה שמסתירה את הפנים?
כ"כ התביישתי , וצדקתי לגמרי !!
היו שם עיניים במבט נוקב כזה שנכנסו לי לנשמה כאילו מסתכלות עלי פנימה
והמילים האלה מה את רוצה לעשות עכשיו ואז מדליק את האור ונוסע ואני.. עוד שניה או קופצת או לא נושמת - תלוי
ועוצרים שקט סבלנות מופתית פשוט מחכה.. ואני מסתכלת עליו מעולפת מהתרגשות ..
ופתאום הוא מושך לי בשיער אחורנית ומנשק אותי כמו שלא נישקו אותי בחיים !!! כאילו שואב את הנשמה שלי פנימה אליו ונושך את השפתיים שלי
ואז כמו מרחיק אותי מסתכל עלי בוחן אותי ואולי לא , מנסה לייצר שיח לרגע ואני לא מצליחה לשמוע מה הוא אומר ..כל כך נרגשת ובכלל לא מבינה מה קורה פה עכשיו
לפני 9 חודשים. 20 במרץ 2024 בשעה 15:27

רגעים .. היו ואולי לפעמים . . .

יש רגעים שאתה פשוט לא נמצא

לא איתי אולי גם לא איתך . 

יש רגעים שאני צריכה אותך כאן 

ואתה , אתה פשוט לא נמצא 

יש רגעים שאתה כועס עלי

לפעמים קצת קשה לי להבין .. 

לא כי באמת לא הבנתי . .אולי כי אני פשוט לא רוצה להפנים ..

ולא אני לא אובססיבית , חוץ מלעצמי 

אני לא תלויה באף אחד , תמיד הייתי תלויה רק בי 

יש רגעים שאתה מעניש אותי  

ולא שיש לי עם זה בעיה.. 

יש רגעים שאתה מרגיש אותי

ואני רק משחזרת את הריח שלך . 

יש רגעים שאני מתגעגעת אליך 

ואתה קורא לזה מכורה .. 

יש רגעים שאתה רוצה אותי כנועה 

ואתה לא מבין שאני כזאת בכל נשימה .. 

הזאת שאתה חסר לה 

הזאת שהיא בסוף היום .. שלך .

סקרן חדש{זדיינו} - כמה פוסטים בדקה שיואו
לפני 9 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י