יש בְּקָרִים כאלה ..
יש בקרים כאלה שהכל נראה לבד , כאילו אין כאן אף אחד
מיליון הודעות , מלא עבודה , אבל בסוף מתה לעוף מכאן , לברוח בשנייה .
יש בקרים כאלה שמרגיש לי עצוב, יכולה לבכות בערך מכלום
מסתכלת סביב והכל נהדר , הלכתי בתלם כמה שאפשר ..
יצרתי חיים קריירה משפחה, ומלא חברים לקפה או טיול על איזו גיבעה
ועדיין ביפנים משהו נשבר , כי אני לא מתאימה לקאסט המדובר
מחליפה מסכות ונהייתי מומחית !! יש כללים וחוקים והכל לפי התפריט..
הם מכירים אותי , זה מה שהם חושבים בעיקר , שמותר להם הכל , והכל אפשר
הם נחמדים אלי , המשפחה החברים , כולם כל כך מכילים .
הם מכילים את עצמם אולי , אחרת לא מבינה, מאיפה מגיעים סיפורי הניצחון והגבורה
כולם כל כך חזקים הכי מוצלחים , אף אחד מהם תכלס לא מסתכל לעצמו בפנים
אז לקחתי מראה וזה גרם לי לבכות , כי אני לא הקאסט המדובר בכלל , אני משהו אחר , ואני רוצה עוד ..
שונה ,אחרת ,יש בי תשוקות שאפילו אני לא מכירה.
בא לי לצעוק לצרוח לכולם , זאת אני - מה לעשות אף אחד לא מושלם
מחכה לברוח בין טיפה לטיפה . .חייבת להיות לעצמי לפחות - נאמנה ..