"אם ימצא חן בעיניו שאכרע לפניו, אכרע ברך ביראת כבוד"
האם המעשים נעשים מתוך פחד, מתוך הכרת תודה מתוך יראת כבוד, מתוך אהבה
האם הם נעשים כי אני חייבת , כי ככה זה צריך להיות
האם יש שם רגעים או מכלול שלם של תגובות ..
האם הוא רואה אותי , פרושה לפניו
האם הוא יודע שאני עושה הכל בשימחה, שאני מעריצה את היותו בחיי ומקבלת כל מילה ..
האם הוא נמצא שם , והוא רק שלי
האם אני שלו האם זאת הנשמה או כולי ..
ושהוא מחבק אותי חזק בזרועותיו, האם הוא יודע שאני גם רוצה לשמור עליו ..
זה לא מתוך פחד ולא מתוך חובה
זה לא מתוך כי ככה צריך או כתובה שם איזו חוקה..
זה לא מתוך דמעות ולא מתוך כאב
זה רק הצורך הזה שיש בי לתת לו הכל וגם את הלב ..
זה רק השנייה הזאת לפני , שאני כל כך מתרגשת
הוא עוד מעט הוא יגיע ויפתח את הדלת
זה רק הרצון להסתכל לו בעיניים
להשפיל מבט , כי אנחנו לא שווים, אבל אנחנו שניים ...
אתה לי ואני לך
השיפחה 🖤
