שינויים

לראות את המלט זו חוויה.

אתה נכנס לאולם קטן ובו 5 שורות של כסאות מסתובבים 360 מעלות מעבר רחב ושוב 5 שורות של כסאות. בשני צידי המעבר ישן במות קטנות. ומאחורי השורות גם מעברים טיפה יותר צרים. שבקצה אחד מהם נפער מעין חדר נוסף.

מציאת מרום נישיבה היא מלאכה לא פשוטה. למזלי היה כסא יתום בקצה השורה הראשונה והתקדמתי קדימה כך שממש ישבתי על המעבר הרחב. מכאן יותר נוח לראות את הכל. ואכל יש הרבה מה לראות ומכל הכיוונים. בבימה הקטנה שבקצה המעבר לידי. היה כסא המלכות (או הכנסיה בסצינה אחת) מעברו השני בבימה השניה היה חדרה של אופליה (או בית הקברות בסצינה אחרת)

החדר הנוסף שימש חדר השינה המלכותי, והמעבר הרחב שימש כבמה של מירב האירועים ושני הקטנים לעזר. על מנת לראות את כל ההצגה הייתי חייבת ללסוב עם הכסא לכיוון בו מתרחש הכל. לפעמים הייתי במרכז ההתרחשויות. (אופליה ישבה לידי, המלט הסתתר מאחורי) ולפעמים צפיתי בהם מרחוק למשל בעת קבורת אופליה או במהלך הצגת צייד העכברים.

הייתי מספיק קרובה לראות את הדמעות של המלט בהבינו שאופליה מתה, ואת הבעתה של המלך עת הציגו השחקנים איך רצח את אחיו. וצד צני צפיתי מרחוק איך לשונו של המלט פוצעת את אימו. שינויי זוית הראיה פשוט מוסיפים המון למחזה שמלכתחילה פשוט מעולה.

המלט הנסיך המהוהר, העגמומי שבוחל בעוצמת החרב ואינו מראה סימני מנהיגות מתחבט עם נפשו עם המוסר המובנה בו האם לנקום את דמי אביו הצועקים אליו מן האדמה או להניח לצדק לעשות את שלו בצורה חוקית. באיזו דרך לבחור על מנת לעקור את השחיתות המאיימת על ארצו.
הטרגדיה בהמלט, חיבוטיי הנפש, התככים והתככים שכנגד, הסתרת האמת והעלמת הצדק והמשפט הביאה למות אהובתו, אביה, אחיה, אביו אמו דודו ואף המלט עצמו, והשאירה את ארצו ביד אוייביו.

שווה צפיה