שינויים

מודה, אני סקרנית, אוהבת לדעת, להכיר ללמוד.
יש לי כאן חבר יקר, ואני מנסה ללמוד להכיר את עולמו, עולם שמצד אחד זר לחלוטין עבורי, שונה מכל אשר הכרתי עד עכשיו. מצד שני, אני בקלות יכולה לראות את עצמי שם, כאילו נולדתי לתוכו, כאילו מאז ומתמיד היה עולמי.

מדי פעם נפתח לי עוד צוהר, מידי פעם אני לומדת עוד רעיון, מושגים חדשים, שכמו תמיד היו בי אך נשתכחו.
__________________________________________________

אני אשה מתמסרת, לו היה לי שולט הייתי נשלטת, לו הייתי חיה במסגרת של 24/7 אז הייתי שפחה והוא היה אדון.
העובדה שאני מתמסרת, איננה הופכת אותי לטיפשה, חסרת כח או מסכנה. בהתמסרות שלי יש המון כח, היא באה עם המון עוצמה. אני מביאה איתי את הרצונות והצרכים שלי, אני מעלה אותם, מדברת, על הרגשות, על התיסכולים, מדברת, על מה שמפריע, כל מה שמניע.
___________________________________________________

אנשים קטנים מפחידים אותי. אנשים המנסים להקטין אותי מפחידים אותי יותר. הניסיון של אדם לשלוט ע"י הקטנה אינו אלא שתלטנות. הצורך והרצון צריכים להגיע מתוכי, מעמוק בפנים, לא מהשפה לחוץ לא רק כי מישהו חושב שכך צריך, אלא כי אני רוצה בכך. אני נתקלת בכל מיני אישונים, שבעיני עצמם, הם מתנת האל למין הנשי. הם מומחים יודעי כל בכל הקשור בשליטה, בנשים, בכניעה. הם נפוחים מחשיבות עצמית. כמו טווסים הם מתקשטים בנוצות, אך נוצותיהם מלאכותיות, ומודבקות בדבק זול. כשמעמידים מולם מראה, הם נבהלים ובורחים, מפחדים להביט במלך העירום.

השבוע אמרתי לאדון אלי שהלוואי שהאדון שאמצא לי יגיע למחצית משעור קומתו. צחוקו של אדון אלי הרעים והדהד, אינך חושבת שאדון שגובהו 1.10 מ' קצת נמוך?
לצערי לחשתי פגשתי נמוכים בהרבה.

אדון אלי מעולם לא ביקש שאקרא לו כך, והוא גם לא כעס בפעמים שלא עשיתי זאת, אני קוראת לו כך כי אני רואה אותו ככזה, למרות שמעולם ולעולם לא יהיה עבורי יותר מאשר חבר טוב וידיד אמת. לעומתו היו לא מעט שדרשו שאקרא להם "אדוני"
אני? אני עדין לא בחרתי באדם הראוי לתואר זה.
העובדה שבחרתי לדבר, לנסות להכיר, עדין לא אומר שגם בחרתי להשלט.