לפני 15 שנים. 16 באוקטובר 2008 בשעה 20:49
השעה כבר אחרי חצות
ואני עדין כאן
מנסה לשחזר את הכל
כל דקה כל רגע כל שניה
לראות אותך
להיות איתך
המגע
החיבוק
טעם נשיקתך
האושר והשלמות הזו
בלהיות שם איתך
שלך
היום
כן
היום
היום הזה חרוט בי
היום שבו קבלתי ממך
את מה שאפילו לא העזתי להעלות בדימיוני
כל שכן להעלות על בדל שפתיי
אני עונדת בגאווה
על צווארי
את קולרך
וכאילו גבהתי וצמחתי בכמה סנטימטר פתאום
וצוארי כאילו מאליו התארך
וראשי מורם
אני גאה
אני שלך
