שינויים

Then said a rich man, "Speak to us of Giving."

And he answered:

You give but little when you give of your possessions.

It is when you give of yourself that you truly give.

For what are your possessions but things you keep and guard for fear you may need them tomorrow? ....

... And what is fear of need but need itself? ...

... There are those who give little of the much which they have - and they give it for recognition and their hidden desire makes their gifts unwholesome.

And there are those who have little and give it all.

These are the believers in life and the bounty of life, and their coffer is never empty.

There are those who give with joy, and that joy is their reward.

And there are those who give with pain, and that pain is their baptism.

And there are those who give and know not pain in giving, nor do they seek joy, nor give with mindfulness of virtue;

They give as in yonder valley the myrtle breathes its fragrance into space.

Though the hands of such as these God speaks, and from behind their eyes He smiles upon the earth.

It is well to give when asked, but it is better to give unasked, through understanding;

And to the open-handed the search for one who shall receive is joy greater than giving

And is there aught you would withhold?

All you have shall some day be given; (Gibran Khalil Gibran)

קטע המלא

לתת, להתמסר, להעניק לך את עצמי, במלואי,בשלמות, ללא פקפוק או שאלה, בבטחון מוחלט,בעיניים פקוחות, להיות שלך, בשבילך, כל אשר תרצה, בכל דרך שתבחר. מתוך חוזק והכרת עצמי, מתוך שלמות של מי שאני, כשאני איתך.

להיות לך לכלבה, לשפחה,לחור,כלי לעינוגך,ומתוך כך להגיע למין שלמות מיוחדת שלא היתה קיימת בי קודם, אתה קורא לכך קסם. ולי לא נותר אלא להסכים. מתוך הענן שעליו אני מתהלכת כל פעם שאני איתך, הדרך בה אתה נוגע בי, חודר אותי את נשמתי, אני פרוסה לרגליך, כלי משחק בידיך. אתה פורט עלי בוירטואוזיות מדהימה, כאילו הייתי כינור ואתה פגאניני. כאילו הייתי דויד או המונה ליזה, ואתה יוצק בי את הדבר הזה, החמקמק כל כך, שהופך סתם יצירה, לאומנות על זמנית.

עכשיו, לך תסביר,שהרי זר לא יבין זאת. מה לכם הוא ישאל, אתם המשחקים בחבלים ושוטים, בקולרים ואזיקים, אתם המשפילים, המכאיבים, מה הקשר בין כל זה ולשלמות הזו???
והזר לא יבין, שעבורי, המקום הכי שלם, הכי שליו, המקום שלי הוא בדיוק שם, על הרצפה לרגליך, בין רגליך, חשה אותך פועם מתעורר, וידיך מונחת לה על שערותיי, מושכת, מלטפת, ומכוונת אותי אליך.

כל פעם אנחנו מתקרבים עוד קצת, מעמיקים עוד קצת, מרחיבים עוד קצת, וזה זורם, בקלילות, ברוגע,עם המון תשוקה פראית, סוערת, ואתה רוצה לדעת הכל,להכיר הכל, וכבר אתה מכיר בי יותר ממני עצמי, שהרי אתה זה, שבנגיעה אחת קטנה במקום זה או אחר, גורם לי להתפוצץ, לעוף ולראות כוכבים שוב ושוב.

אני אוהבת כל רגע, כל דקה איתך
להיות הכי אני
להיות שלך