שינויים

השבוע הייתי בחתונה.
מראש ידעתי שאני הולכת לאירוע שאליו צריך להגיע בלבוש צנוע.
ההפרדה היתה מוחלטת כולל מחיצה וכל המסביב, כלומר צלמת ומלצריות אצל הנשים וצלם ומלצרים מהעבר השני של הגדר.
עד כאן בסדר, לי אישית יש בעיה עם ההפרדה המוחלטת הזו, היא בעיני לא בריאה, ומובילה לבעיות בין מיניות, אבל לא זה מה שפגם ביכולתי להנות או לשמח חתן וכלה או ליתר דיוק רק את הכלה, כי מי בכלל ראה את החתן, על אף שאני הגעתי דווקא מהצד שלו. גם השיר "כיצד מרקדים לפני הכלה, גרם לי להעוות את פני, שהרי איש לא רקד לפני הכל מלבד הבנות, צעירות בנות כ 18 ופחות.
מה שהכי חרה לי היה משהו אחר לחלוטין. שני בני הזוג ובני משפחותיהם באים מבני עדות המזרח. לפחות על משפחת החתן אני יודעת לומר, שהם מגיעים מתרבות חזקה וגאה, עם מסורת עשירה ואמונה טהורה, היהדות האמיתית והישנה, זו שלא נהרסה בידי תאווי הבצע והשלטון.
בחתונה הזו לא היה לכך סימן וזכר, את הטקס ניהל רב אשכנזי, בסגנון אשכנזי, במבטא אשכנזי שברך את החסן, שהרי ידוע שבני אשכנז אינם יודעים להגות נכון ת` רפויה (th) ומבטאים אותה כאחרון תלמידי האנגלית שנה ראשונה כ ס` (s). ההגיה הנכונה של אותיות ה א` ב` נותרה נחלתן הבלעדית של מספר מצומצם של קהילות בני עדות המזרח בלבד בעיקר התימנים, אך לא רק הם.
טקס החתונה, המוזיקה שהושמעה, הריקודים, ואפילו המזון שהוגש, נוהלו ובוצעו כולם, בלי קשר למעורבים בהם, בלי קשר לתרבות ולהיסטוריה שלהם, כאילו בא מישהו מלמעלה והכתיב, העבר שלכם פסה, הוא לא שייך הוא לא נכון הוא לא טוב, רק אנחנו יודעים את האמת, רק לנו האמונה הנכונה, רק איתנו תראו את האור, תעשו את הדברים כמונו, או שאתם לא ראויים.
רגע, למה כאילו, זה ממש כך, הגזענות בישראל 2008 חיה ובועטת. היא רומסת את כל מה שאינו דומה לה, מדכא את כל מי שמנסה להשתייך על ידי מחיקת עברו, והעברתו תחת מכבש היה דומה לי או שתנודה.
אפילו הבגדים הם מאותו סט שנקנה בבני ברק, אותן חליפות של בני מאה שערים, לבוש השייך לאירופה הקרה והמושלגת ולא לארצות החום. רגע מה? הלבוש המקומי לא מספיק צנוע? לא הולם?
מזכיר לי את האדם הלבן הדוהר שנית, מנסה לתרבת את הילידים המקומיים, כאילו היו נחותים, חיות הארץ. ובדרך זורע רק הרס ופורענות.
אני כועסת, אני כועסת עלינו, על הפשרנות, על הויתור, על הרצון להיתמע בכל מחיר תוך איבוד מורשת נפלאה והיסטוריה עשירה.