שינויים

יום חמישי 6 בערב, תיאטרון הקאמרי הישן ברחוב נחמני, אנסמבל עיתים מעלה את "הדיבוק",
כנראה שנפלנו על יום מיוחד, הזמינו קניינים לצפות במחזה, עקב כך היה איחור מעל לאופנתי בתחילת ההצגה, וכיבוד לא רע בכלל בכניסה.
ההצגה עצמה היתה מוזרה, דגש רב (ולטעמי רב מידי) על סממנים דתיים. מה גם שהסממנים הדתיים היו נוצריים כמעט לחלוטין על אף ההצגה היהודית מאד.
הרב היה קירח וגלוי ראש לאורך כל ההצגה, רק בסוף הוא עטה על ראשו כיפה נוסח הארכיבישוף, כנ"ל לגבי הגלימה. תלמידיו נראו כמו פרחי כמורה עגומים וקדורניים. באיזשהו שלב הרב רכב על סוס ישר שכמו יצא ישר מהאפוקליפסה.
בקיצור כל קשר בין ההצגה למשהו שנחשב יהודי מצוי בשפה המשותפת - עברית.
ההצגה עצמה על אף היופי האסטטי שלה, היתה כבדה, קרה וקודרת, היה לי קשה להתחבר אליה. לעומת זאת נהנתי מאד מהחברותא.
להצגה הגענו שלושה, אדוני אסף אותי מהרכבת, ואח"כ אספנו את רעייתו, והמשכנו להצגה, אני אוהבת את חוש ההומור שלהם, את הקלילות והנעימות שבהם. הם מצליחים לעורר בי חיוך מרחיב לב, כייף לי בחברתם.
את הערב סיימנו בבית קפה תל אביבי חמוד, האוכל טעים, אך רגיל. אך השיחה מלבבת ומחכימה, דיברנו על ההצגה, על הא ועל דא. ולבסוף נפרדנו בחיבוק ונשיקה.
תודה לך אדוני על ערב נפלא. טוב לי איתך.