אני אוהבת להיות מכורבלת בחיקו, להניח את ראשי בשקע כתפו, ידו האחת חובקת את גבי, השניה משחקת בשערותיי, פעמים מלטפת, פעמים מושכת. אני אוהבת להרגיש את אצבעותיו מוצאות את פיטמות שדיי ומשחקות בהן להנאתו, ולכאבי. אנקותיי הן כמו מוזיקה ערבה לאוזניו, ואני פורחת, האנרגיות החולפות בינינו פשוט אדירות, לא נתפסות.
כל הצעצועים מסודרים לצידיי המיטה, ראשו מונח על הכר, הוא מניף את השמיכה, ומאותת לי לחזור למקומי בחיקו. אני נצמדת לאורך גופו, מקשיבה לפעימות ליבו, ידיו עוטפות אותי, מגינות, אני במקום הכי בטוח בעולם, לו יכולתי להקפיא את הרגע הזה בזמן, את התחושות הממלאות אותי, כמו זוהר החמה, מקרינות מעומק הבטן עד קצות האצבעות. במקום הזה בנקודה הזו בדיוק, חוויתי באמת ובתמים, מהו אושר.
ישנה נקודת זמן בה כל דאגות היום יום המעיקות פשוט מתנדפות מהתודעה. ישנה נקודה בה נידמה כאילו הגוף מרחף בתוך עצמו, מן תחושה של קלילות, התעלות, שם בנקודה הזו בדיוק אני נמצאת, כשאני שם כך איתו. שם אני כולי שלו, בשבילו, כרצונו, לרצונו, שם אני בעצם הכי אני שרק אוכל אי פעם להיות.
שם אני עירומה לפניו. שם אני גלויה לפניו, כספר פתוח, והוא שולח יד ולוקח את כל שיש לי לתת, את כל מה שאני, ואני? אני איני חסרה דבר, להפך, שם בנקודה ההיא אני הכי שלמה, יותר שלמה ממה שאי פעם הייתי.
שם, זה יכול להרגיש כמו תהום, זו נקודה מפחידה עד אימה, אבל אני אינני יראה, אני פוסעת שם בבטחה, כי שם אני בבית. אין לי צורך בחומות מגן, אין לי צורך בהגנות ההן הישנות, אין צורך לברוח, אין סיבה להסתתר, כבר לא מרגישה ילדה קטנה נפחדת, הנחבאת מהעולם המאיים. הוא אוחז בי בזרוע איתנה. לוקח את ידי בידו ומראה לי את כל הדברים שרואים משם.
מה שהכי מופלא בעיני, הוא הטבעיות שבה הדברים פשוט קורים, לפחות אצלי, אני לא מרגישה שאני יוצאת מגידרי, שאני משתדלת במיוחד, שאני עושה מאמץ יוצא דופן להשביע את רצונו, אני פשוט הכי אני, הכי טבעי, ואולי זהו בעצם הסוד? אולי בעצם זהו עצם מהותה של אהבה? של התמסרות?
נשמתי מייחלת ליותר, נפשי כמהה ליותר, גופי רוצה יותר. להיות יותר שלו, להיות יותר בשבילו, היכן אני יכולה לעשות עוד, מה אני יכולה ללמוד כדי להיות עוד,
וכשאני שואלת
מה הייתה רוצה שאני אדע יותר?
מה הייתה רוצה שאני אעשה, או אעשה יותר טוב?
האם יש משהו מיוחד שהייתה רוצה שאלמד?
הוא מחיך ועונה
המממ,
לשון, אלגברה ותורת היחסות.
בכל השאר –you are I like just the way
ואני מאושרת, פשוט מאושרת, מרחפת לי אי שם כמה סנטימטרים מעל הרצפה, כמו בתוך בועה, כמו בתוך אמבטיה מלאת שוקולדה חמה, מתוקה, כמו עטופה בעננה ורודה, כמו חלום אך במציאות קסומה, מלאת אהבה, שליטה, התמסרות וכניעה.
לפני 15 שנים. 10 בפברואר 2009 בשעה 12:30