לפני 15 שנים. 5 במרץ 2009 בשעה 8:30
מנסה להבין את הרעש שבי
את החוסר שקט הזה
את הבלאגן שבבטן
מנסה להבין את הצורך להעלם
להתאדות
פשוט לא להיות.
כמו מגששת
בתוך אפילה סמיכה.
לא רואה.
אני הודפת החוצה
ומרחיקה
יושבת מותשת עייפה
אין לי כח למילים שלך שמרצדות מבעד למסך
הן קרות וריקות
לא נוגעות
מדגישות
את מה שאין
כאילו הן עצמן
במו ידן
חופרות לי את הבור.
מרגישה כל כך מיותרת
הרגשה מחורבנת
אבל היא שם בתוכי חופרת
עקשנית ולא מניחה
חפשתי את תיבת האושר שלי
להוציא משם רגעים לנחמה
בכולם יש לי אותך
וזה משאיר אותי תוהה
וזה משאיר אותי תוהה