סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שינויים

יש שינוי באוויר,
הטוויטי מתחיל להצמיח נוצות.
"בין הצער לאושר, מחפש לי טיפת אהבה"
לפני 15 שנים. 5 במרץ 2009 בשעה 9:42


ראשית החזרתי את הפוסט "על השקיפות" מ 2007 הוא חשוב מאד לכאן.

שלשום או ליתר דיוק אתמול באחת לפנות בוקר הלכתי לישון כועסת מאד
אני חושבת שהרבה מאד זמן לא כעסתי כך, ובטח ובטח לא עליו.
(היתרון היחיד בכל הסיפור הוא שאני מרשה לעצמי להביע
כזה כעס ותרעומת, אני לחלוטין לא נוהגת לעשות זאת,
תמיד שומרת על חיוך לא משנה כמה רע אני מרגישה,
אף פעם לא אומרת מציק לי, מפריע לי, תמיד חיה בהרגשה
שאין לי את הזכות לומר זאת)

בקשתי ממנו אתמול משהו
שהפריע לי מאד
הוא חיזק אצלי הרגשה קיימת
וישב לי ממש רע על הנשמה
חלק מכל הדברים האילו שעוברים עלי עכשיו
המשהו הזה
גרם לי להרגיש או העלה בי תחושת זלזול
(למרות שלא זו היתה הכוונה, אבל זו התחושה שעלתה בי)
ועם כל מה שעובר בי כעת
זה רק הפך את הכל ליותר - הקצין את הרגשות.
התגובה שקבלתי, או מה שקרה או בעצם לא קרה אח"כ,
רק העצים את הכל לדרגה בלתי נסבלת עבורי.
זמן רב שלא הרגשתי כל כך מתוסכלת, כועסת, פשוט זועמת.
שלחתי לו SMS ואי מייל באורך הגלות

אני לא רוצה להרגיש כך יותר בחיים

אז הנה, אחרי לילה של שינה לא שינה

התעוררתי בחמש

(לא היו לי אפילו 4 שעות שינה ואני מותשת מאנטיביוטיקה, וחסרת אנרגיות)

עם החלטה

עם הרגשה כבדה

ועם תקווה שהיום יתחיל יום יפה יותר


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י