לפני 15 שנים. 5 במרץ 2009 בשעה 13:54
שלשום
רתחתי מזעם
שלחתי לו SMS עם קללה עסיסית
וא"כ שלחתי לו עוד אחת
"אל תתקשר לפני שאתה קורא את המייל"
מנפלאות חברת הסלולר
שההודעה השניה לא הגיעה ליעדה.
(אני מקבלת אישור מתי SMS מגיע)
שלחתי לו מייל
כותרתו "נגיעות"
צרחתי לתוכו
את הכעסים
את העלבון
ואת האכזבה
הוא עדין לא קרא אותו
אבל הוא קרא את ה SMS
עם הקללה העסיסית
וכשהוא התקשר בבוקר
הוא ביקש שארשום את יום האתמול ביומן
שאלתי למה?
הוא ענה שזה יום מיוחד
יום שבו הרשתי לעצמי סוף סוף
להביע כעס.
הוא גרם לי לחייך ולצחוק
ולשכוח לדקה על מה ולמה כל כך כעסתי.
והבטחה להפגש היום.
ואז מן הסתם נדבר
ואני יודעת
שיהיה לי שוב קשה להסביר
מה כל כך קשה לי
ולמה אני מרגישה
כמו שאני מרגישה.