לפני 15 שנים. 5 במרץ 2009 בשעה 20:24
במהלך חיינו עוברים על פנינו אלפי אנשים
כולם נוגעים בנו ואנו נוגעים בכולם
לעיתים הנגיעה קלילה בילתי מורגשת
ואינה משאירה סימן.
לפעמים הנגיעה כמו ליטוף או נשיקה.
יש נגיעות שמשאירות שריטות
שעם הזמן נעלמות
פעמים הנגיעות ממש משאירות בנו
פצעים פתוחים מדממים
אנחנו מעבירים חודשים
בחיטויים בתפירתם בחבישתם
וכשהם לבסוף מגלידים
הם משאירים אחריהם צלקת למזכרת.
אנשים מיוחדים במגעם
משאירים משהו בתוכנו.
ואז כשהם הולכים נדמה לנו
שפערו חור עמוק בתוכנו.
אך בתוך החור הזה שמורה מזכרת יפה,
ואתה אתה נגעת עמוק
ואתה משאיר בתוכי אור של נר.