לפני 15 שנים. 6 במרץ 2009 בשעה 14:20
תודה על הדרך בה אני הולכת איתך
תודה על הזמן בו מרשה לי להיות לרגליך
תודה על התובנות
על החמלה
תודה על העזרה
תודה על חלקת הזמן שהינך חולק עימי
הרבה מידי משתנה
ואני מנסה
לא תמיד מצליחה
לפעמים מרגישה מיותרת
לפעמים
ההרגשה המחניקה הזו
הולכת וגואה.
ואתה מכיר ויודע ומבין
את הפחדים
את ההיסטוריה
את כל המישמש הזה שמרכיב את המערבולת שלי.
ואתה שולח יד יציבה
יד איתנה
יד שאותי מחזיקה
מחבקת
ולא מפסיקה
מעודדת ומרימה
מלטפת ומשקיטה
מנוחה
מחכה לך