נוסעים, צוחקים, את הדרך משם לכאן,
אבל הראש דוהר במחשבות.
בקשתי שנעלה עם שני התיקים מלאי הצעצועים,
הייתי זקוקה לנוכחות שלהם שם.
כמו סימן ואות.
הנחנו אותם כמו תמיד במקומם
וחזרנו לפינת האוכל.
הבאתי שתיה וכוסות.
ואתה פשוט עמדת שם ממתין.
ממתין לי,
"אפשר לחבק אותך?"
ברור שאפשר, אני מחכה לחיבוק הזה, כמו טובע לגלגל הצלה, לאוויר לנשימה..
אתה שולח אותי להדליק את המחשב.
ואני נשכבת על השמיכה.
וכמו חתול המנצל הזדמנויות שכאלו
אתה מעביר את ידך בין רגליי
וזו נגיעה כל כך רכה
כל כך חמה,
כל כך אינטימית,
כמו אומר "זה שלי לנגוע בו כרצוני וכחפצי"
אתה מתיישב על אחוריי,
פותח את סוגריי החזיה
ומלטף בערגה וברוך אין קץ, את הגב שלי.
ואז את מתיישב לידי
ומאפשר לי לשכב ולהניח את ראשי בחיקך.
אתה מלטף את ראשי,
את שדיי,
ולפעמים על מנת לחלץ ממני תשובות
שקשות לי מאד
אתה צובט.
בקשת להגיע אל מקור הכעס שלי
להבין מה מציק לי
ומה טורד כל כך את שלוותי.
מה לוחש לי הגמד הקטן עם הסיכה החדה באוזן.
וכשכבר היינו בחדרנו החם
ונתת לי מוצץ (כדי שאוכל סוף סוף להקשיב.
סיפרת לי שהיית מודאג מאד בגללי השבוע.
זה התחיל במחיקת כל הבלוגים שלי.
בשאלה ההיא ששאלתי אותך
"אתה מכיר את זה שאנשים עושים דברים בכוונה כי הם יודעים,
שזה יכאב להם כאב רע?"
היא טרדה כל כך את מנוחתך, והדאיגה אותך כל כך.
חששת מאד, הרגשתי זאת דרך המילים שכתבת.
אז הבטחתי לך הבטחה.
אבל כל השבוע המשכתי לבעוט.
ניסיתי להגיד לך, שלפעמים הגמד הזה סתם עומד שם ומחזיק סיכה.
אני מחליפה את הסיכה בחרב, ומשפדת עליה את ליבי.
ובקשת לדעת, את מקור הגמד, את המילים של מי הוא מדובב,
ובקשת לדעת אם היו גם מילים אחרות,
ולא האמנת לי כשאמרתי שלא,
זה היה כמעט בלתי נתפס עבורך.
וחזרת ושאלת, והבטת לי עמוק בעיניים ואז הבנת.
וכשנרדמת, ולא שמעת אותי, אמרתי לך
שכל פעם שאת אומר לי שאתה אוהב אותי, שאתה אוהב לזיין אותי
הקול הזה בתוכי לוחש
"מה יש פה לאהוב?" והוא תכף יקלוט שאין, וילך
מכאן, החשש מ"צעצועים חדשים"
הם הרבה יותר מעניינים ומסקרנים.
שלא לדבר על חכמים נעימים ומוצלחים,
אז למה לא לשדרג?
והאינטראקציה שם כל כך יפה, ומעניינת, זורמת.
ואני בכלל מלאת בורות ומהמורות, נסיעת אקסטרים, מאד לא מומלצת.
ואתמול,
אהבת אותי כל כך
וחיבקת אותי המון
ונגעת בי בפנים עמוק, אחזת בליבי בשתיי ידיים, בעדינות ברוך בחמלה ואהבה.
ואפשרת לי להביט שוב ושוב לתוך העינים
ולראות שם את כל העומק והעוצמה
את כל התשוקה
והאהבה שלך אלי.
לפני 15 שנים. 7 במרץ 2009 בשעה 6:39