זה מופלא
כמה תשוקה יכול אדם אחד לעורר
וכמה תשוקה יכולה להתעורר בגוף אחד
שלשום כששכבתי בזרועותיך, במין ריחוף של בין שם לכאן
הראש שלי זמזם, "כל מה שתרצה מה שתבקש, בכל כוחי אעשה בשבילך.."
ובאותה השניה ממש לחשת לי
"פשוט תניחי את ראשך עלי,
תנוחי, אל תעשי דבר"
כאילו קראת את מחשבותיי, אבל הן כבר סיכמנו בעבר, שאתה עושה זאת היטב.
אתה צוחק ואומר ששתלת עלי מצלמות וחיישנים, ואני עדין מחפשת אחריהם.
מדהים, איך לפעמים מחשבותיי סוטות אליך, ופתאום אתה מצלצל, כאילו יודע שהרגע חשבתי עליך.
אני קוברת את ראשי צמוד צמוד לגופך זרועותיך עוטפות אותי, ואני נושמת אותך לתוכי, את הריח המתוק הזה שלך, המשכר כל כך.
הנוכחות שלך משפיעה עלי בכל כך הרבה אופנים, הקול, הריח המגע, כל החושים שלי דרוכים לך, מושפעים ממך.
והזמן החולף רק מעצים הכל, ומעמיק את התחושות.
לפעמים העוצמות הללו, מפחידות אותי. מבהילות אותי.
זה מגיע ממקומות שונים.
זו ההתמסרות שלי אליך, שעד היום הגיעה בקלות יחסית, כמעט ללא מאבק בתוכי, הידיעה הפנימית הזו, שכל מה שאתה צריך לעשות הוא לבקש, להגיד, ואם זה אומר עבורי ללכת מייל נוסף אני אלך אותו, לא בגללך, בגללי, ומה זה אומר עלי.
לפעמים הפחדים הם משקעי העבר, או מערכות יחסים שאני רואה סביבי, כל כך קל להפוך מערכת כזו לבעייתית, וככל שאתה נמצא בה יותר עמוק, כך אתה הופך ליותר פגיע. ומצד שני אני ואתה מכירים לא מאתמול או שלשום, עברנו כברת דרך לא קטנה בדרך לכאן. אני בוטחת בך מאד, יחד עם זאת שומרת על עין אחת פקוחה, בוחנת ובודקת, בודקת אותך בודקת אותי, שאני במקום טוב, שאני אכן בטוחה.
לפעמים כל מה שאני רוצה הוא לטבוע בחיבוק שלך, להרגיש את חומן של כפות ידיך על גופי, מתגעגעת כל כך לנשיקות שלך. קולך לוחש לי, מדבר איתי, מהתל ומשחק בי.
ומחר, מחר שוב אכרע לרגליך, אניח ראשי על ירכך, ואתה תאחז בשערותיי ותמשוך את ראשי לאחור, ובתוך עיני תראה ניצוץ של אור.
לפני 15 שנים. 26 במרץ 2009 בשעה 8:49