שינויים

קשים, מאד מאד קשים הם חייה של דוגמנית צילום עירום.
שעות על הרגליים, בתנוחות משונות, תאורה חמה,
וחתול מרושע.

ביום חמישי תפקדתי בנוסף לכל שאר תפקידי, קרי טוויטי, שפחה,
תלמידה מצטיינת, חור, זונה ועוד, גם כסבלית ודוגמנית הבית, ולא לשכוח,
עוזרת צלם ואחראית כולבו.

היה לנו ים של זמן לרשותנו, וים געגועים וחוסרים להשלים. (בסך הכל
שבוע וחצי אבל ים זמן במונחי טוויטי וחתול מרושע אחד).

על השלד הקבוע שבונה את הסשן שלנו הוא מלביש מדי פעם שינויים,
אבל תמיד תמיד יהיה שם טקס הפתיחה, המשיב אותי למקומי,
המעלה אותי לגבהים טמירים.
כתמיד הוא יעמיד אותי על המיטה בתנוחת שש כשאחוריי אליו וכולי פעורה
עבורו, חור שלו לשעשועיו ולעינוגי, כשראשי בין רגליו, בעודו מתעורר שוב בפי
כתמיד הוא יזיין אותי כאילו אין מחר, עוד ועוד ועוד פעם כך ופעם אחרת,
אך תמיד תמיד תנוחה מענגת,
כתמיד הוא יכרבל אותי אליו, ראשי מונח בשקע שלי, מריחה אותו לתוכי,
ומתעופפת לי אל על. מוגנת מאושרת שלמה.
וכשסיימנו לנוח, העמדנו תאורה, ומצלמה על חצובה, הוא קשר סביב שד
ימין חבל, והביא סברס קוצני. וצילם וצילם וצילם, משחק עם הזוויות והתאורה,
פעם כך ופעם אחרת, ואסור לזוז, והרגלים כואבות, והיד מתעייפת, ואני צמאה,
מעבירה משקל מרגל לרגל, משחררת את היד, והוא מתרוצץ לכאן ולשם
מנסה כך ואז אחרת, ים של סבלנות והקפדה על הפרטים הקטנים.
ובלי אף מילת נו נו נו, על השפחה דוגמנית עירום שלא עומדת לשניה
בלי לזוז טיפה.

ובתום ארוחת הערב, בעודני מכורבלת בו על הספה רואים יחדיו סרט,
בקשתי בקשה קטנה. בקשתי שיעשה לי שוב פיסטינג, הפעם בתנוחה שונה.
והוא שלח אותי אל המיטה, ראשי מונח על הכרית, רגלי מפוסקות, כולי פעורה לפניו
ידו חודרת לתוכי, נבלעת פנימה, והוא משחק בי, אצבעותיו נוגעות בי מבפנים,
ידו נעה פנימה החוצה, וים של תחושות, ים של עונג, שנבנה בתוכי מאיים לגלוש
לפרוץ החוצה, אך עדין אסור לי לגמור, ואני מבקשת, מתחננת והוא בשלו "לא".

ואז הוא מתנה, להמשיך או לגמור תחליטי או זה או זה.
ואני קרועה מבפנים, רוצה עוד מהעונג שימשיך, רוצה לגמור כי כבר
מתפוצצת בפנים. ומחליטה, "לגמור בבקשה".
ואז הסכר נפרץ, אני גומרת בסערה, שמשאירה תחתיי אגם,
שמצריך החלפה הן של הסדין והן של המגן. והן חתול אחד משועשע מאד.

וכשסוף סוף החדר שב לקדמותו והמיטה מוצעת שוב, הוא מאפשר לי לעלות
עליו, להרגיש אותו חודר אלי, הוא מורה לי לחלוב אותו, ואני מרגישה את שרירי מתהדקים סביבו, עוטפים אותו, נעה מעלה ומטה לאורכו, בעודו ממלא אותי,
כמה עונג, הנאה צרופה, ריחוף, וטלטלה.

נשכבת בין זרועותיו למנוחה קלה, לתפוס נשימה, עטופה.

תודה לך אדון מדהים שלי, על זמן קסם, על עונג מדהים,
אני לא יכולה להגיד לך מה מתוך כל ההכל המופלא הזה, כל כך טוב לי
כי זה בעצם הכל, כל המרכיבים, כל היחד הזה שלנו המדהים.
גופי העטוף בך, נשמתי הקשורה בנשמתך.
החוטים הקושרים ביננו. אלו שגורמים לי להרטב רק מלשמוע את קולך
ממגע קליל של אצבע על עורי, מהמתיקות של הריח שלך, שמשאיר אותי
חסרת אונים מולך.

תודה על כך שאתה תמיד תמיד שם עבורי, גם בדברים הכי קטנים / גדולים.
(ולא שוכחת לקחת 100% אחריות על 50% מהיופי המופלא הזה של היחד שלנו.)