סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שינויים

יש שינוי באוויר,
הטוויטי מתחיל להצמיח נוצות.
"בין הצער לאושר, מחפש לי טיפת אהבה"
לפני 15 שנים. 15 בנובמבר 2009 בשעה 19:23


פפפפפפפפפפפווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו,
כן, כן, פוווווווו, כזה שנושפים החוצה מהריאות דרך השפתיים
כדי לכבות את נרות יום ההולדת.
בפפפפפפפפווווווווווווווווווו הזה עסקינן.

הכל התחיל כשהוא החליט שהגיע הזמן להתכרבל בזרועותיו ולנוח.

אחרי זמן מה, הוא ביקש שאביא את כיסוי העיניים וכך היה, וכל זה למה?


כי מתישהו עשיתי פרצוף, הוא שאל אותי אם נחתי דיי, ואני עניתי שכן,

וכשענה שהגיע הזמן לנוח, אז עשיתי פרצוף, והוא מיד שאל אותי

אם יש לי משהו לומר, ואני עניתי שלא, אבל הרי היה

ברור לו שכן. וברור עוד יותר שהוא בהחלט צדק, ולכן לא הניח לי

עד שאמרתי לו, שהרי הרגע שאל אותי אם נחתי כל צרכי.

ועל כן הוא הניח על עיניי כיסוי, והורה לי לשוב ולשכב, וכך היה.

הוא צודק, הגוף זקוק למנוחה הזו, אבל לפעמים זה מתסכל, כי כביכול

אני "מאבדת" שעות בשינה, בזמן יחד הזה שלנו, על אף העונג הרב הטמון

בהתכרבלות הזו בתוכו, לשמוע, את הלמות הלב, את הקולות הקטנים

שהוא משמיע בזמן השינה, אך מה הקשר לפווווווווווווו? אז זהו

שכל הפווווווווווו היה אחר כך.

ביליתי שעות קסומות בתוך האפלה הזו, הכיסוי היה מונח גם על אוזניי

כך שגם השמיעה היתה מעט עמומה, חסך חושי מדהים.

וכשהוא מחליט שנח כל צרכו, הוא אוהב שאני מעירה אותו,

בעצם אני מעירה את שניהם בו זמנית, הוא מושכני בשערותיי בדיוק

למקומי, להרגיש אותו מתעורר בתוך פי, תופס נפח ומתחזק,

במקביל ידו משחקת בי, מענגת אותי מטלטלת,

אבל אסור לי, אסור לי לגמור, ואני רוצה כל כך רוצה,

וכשהוא מאפשר לי אחת ,ההתנפצות לא מאחרת לבוא,

והרטיבות מכסה את כף ידו, הגולשת אל אחוריי,

אני אוהבת איך שהוא משחק בי שם מחדיר לתוכי את אצבעותיו,

את כל האגרוף ממלא אותי, מענג אותי. ואני ממלמלת אליו תחינה,

"זיין אותי עוד בבקשה".

"זונה שלי"

נרעד בתוכי.

ואז הגיעו ההצלפות, חלקן רכות חלקן חדות, חזקות,

כמעט על סף הבלתי נסבלות,

אבל האפקט שלהן על הגוף מדהים, הכאב הזה משחרר, מעצים, מרומם.

וכמו מההתחלה, הוא מחדיר אצבעות לתוך אחוריי, כמעט אגרוף שלם,

לאט לאט.

ואני רוצה עוד ועוד ועוד. "בבקשה עוד"

אל תזוזי, ידו מלטפת את אחוריי, קרירות מרגיעה, הוא מנקה אותי סביב,

נושף אוויר, אני נרעדת.

"את יכולה לגמור כך?" שאל


הנהנתי בתשובה "כן" חלושה.

פווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו על אחוריי,

על הכוס הרטוב, על השפתיים הלחות.

פווווווווווווווווווווווווווווווו ואני נרעדת, קורסת למיטה.

הוא מתגלגל מצחוק

"את השפרצת עלי"

ואוסף אותי אליו.



לרגיעה.


בלוסום​(לא בעסק) - חחחחח אני מקצרת כי אין פה מספיק דף כדי להמשיך עם ה-חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
הזה....חחחחח.....(ואת יודעת איך זה איתי כשאני נסחפת בצחוק...ראי הוזהרת..)
לפני 15 שנים
תמונה כפרית - רואה עצמי מוזהרת
לפני 15 שנים
Ilan 787​(שולט) - מקסים.
כתוב יפה מאד.
לפני 15 שנים
תמונה כפרית - חן חן
לפני 15 שנים
Josephin​(לא בעסק) - נשמע מוי כיף :-)
לפני 15 שנים
תמונה כפרית - זה בהחלט היה כך
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י