שינויים

יום שישי, שתיים לפנות בוקר, שלחתי לו SMS שהגעתי הביתה בשלום.

חזרנו מהמאנץ' בחיפה, היה נהדר, סוף סוף פגשתי את חתולונת פנים אל פנים,

היא חיכתה לי בתחנה, חסרת סבלנות כמו חתולה הממתינה לקערת השמנת שלה.

ואני? אני בכלל לא קערת שמנת, החלפתי בגדים במהירות, התאפרתי קלות

ויצאנו אל הטרמפ שחיכה לנו. אספנו נוסעת נוספת, וצחקנו כל הדרך

אל הבר מסעדה.

ישבתי בין חתולה אחרת לבין הנהג, מולי ישב האיש האהוב עלי

ומימינו הטרמפיסטית הנוספת. השולחנות התמלאו ועוד נוספו, והרעש וההמולה גאו.

היה פשוט כייפי נעים וחמים. שתיתי מעט יין, אכלתי אוכל טעים, וקינוח טוב. שלחתי

מזלגות חצופות אל הצלחות של האיש שמולי. שהצטרף בתום הארוחה אל

קבוצה שהתארגנה בצד אחר של השולחן, בעוד אני נהיינית מהקבוצה שלידי.

הרגשתי עטופה בחום נעים, וידידות טובה.

בדרך חזרה הצטרפו אלינו טרמפיסטיות נחמדות, אך מייד כשעזבו, זכיתי לנשיקה

או ליתר דיוק לנשיקות, להן הייתי צמאה כל הערב. ולאורך הנסיעה,

משימה קשה אך מעוררת ביותר.

כשהגעתי הביתה, כבר פרחה לה העייפות, נטלתי את הספר והתחלתי לקרא,

לא הנחתי אותו כמעט מידי, עד שלא סיימתי אותו בוקר יום ראשון. לקראת צהריים

הטלפון צלצל, כל אירועי יום האתמול, ובעיקר הנסיעה חזרה צפו בראשי,

התלוננתי על הרוח שמפריעה לי לשמוע את קולו, הוא משועשע ענה, שיש

לאוורר את המכונית, ביחוד לאור אתמול. בזמן שדיבר הייתי שקטה, אך עסוקה

רק אח"כ, בקשתי שינחש, הוא מייד גילה שהשלמתי מיכסות, שאצבעותיי היו

עסוקות, בלשחרר את כל המתח שנצבר בי מאתמול.

יום שישי עבר לו בעצלתיים ונינוחות, ישנתי מעט, קראתי מעט,

והצצתי קצת בטלוויזיה, אך פרשתי למיטה מוקדם יחסית, עם ספר מעניין.

אך ההרהורים והמחשבות משכו אותי לכיוונים שונים ומשונים.

לפתע שמעתי צליל מכיוון המחשב, מייל הגיע. מימלא הייתי צריכה לקום,

אז עברתי דרך המחשב, המייל הודיע חגיגית שקבלתי שיר לשבת מאת Dan_Kap

רעננתי דף, ואכן המעטפה הבהבה בכתום לבן.

פתחתי את המסר, קראתי שוב ואז עוד פעם

ודמעות חמות טיפטפו להן על לחיי.

מאיר ויזלטיר

ק?ו??ים ל?ד?מו?ת א?ה?ב?ת?ה?

מ?ש??ר?ט?ט?ים ע?ל ב??ש??ר?י

מ?ש??ר?ט?ט?ים ע?ל ב??ש??ר?ה?

ק?ו??ים ל?ד?מו?ת א?ה?ב?ת?י


לו אך ידעת עד כמה הייתי זקוקה למילים הללו באותו הרגע, את החום

והאהבה שעטפו אותי באותה הרגע, וחייכו אותי.

תודה אהוב שלי.