שינויים

במסדרון הצר, הוא לפתע נפנה אלי, אוחז בשערי, ומושכני למטה, על הברכיים.
הוא דורש שאפתח את הרוכסן, ושולף את הזין שלו החוצה, ומדביק את ראשי
אליו, הריח המוכר כל כך, עוטף אותי, הטעם, אליו התגעגעתי שוב בפי.
הוא יודע, הוא יודע שזה בדיוק מה שאני צריכה, שלזה בדיוק אני זקוקה.
איך בשניה, הוא הופך אותי לחור, כלי לשימושו, כרצונו.

הוא מניע את ראשי, כמו לפי קצב מנגינה עלומה, הופך אותי לכלי נגינה של
סימפוניה קסומה. הוא מדביק אותי אליו מחזיק אותי שם צמוד עד כי נעתקת
בי נשמתי, משחרר, ושב ודוחק עצמו לתוכי, עד הקצה, ומרפה. לפתע הוא
מרחיק אותי ממנו, שולח אותי למטבח, רוכס את הרוכסן. וניגש לחדר.

טקס הפתיחה מתחיל.

אני עומדת לפניו, מסירה את בגדיי, אני אוהבת לראות אותו מביט בי, אני עדין
נבוכה מהמבט, אני עדין נבוכה מההתערטלות הזו מולו, אך יחד עם זאת,
מלאת גאווה, להיות שלו. אני יורדת על ברכיי לרגליו, מניחה את ראשי בין
רגליו, נושמת אותו עמוק לתוכי, שומעת את נשימותיו. ואף פעם אינני מצליחה
להבין איך הוא מצליח להריח אותי, ולדעת בלי שמץ של פקפוק, עד כמה
אני רטובה ומלאת תשוקה.

שם בעוד ראשי טמון בשקע ירכו, לפתע מתחוור לי , שבמקום הזה,
בנקודה הזו, שבה אני שבה ונולדת כל פעם מחדש. במקום הזה
הוא זקוק לי שאהיה שם, בדיוק כפי שאני זקוקה לכך שאהיה שם.

לא חושבת שאצליח להביע במילים את הטרוף המדהים שחוויתי.
ידו שחדרה לתוכי הגיעה עמוק כל כך עד כי חפנה בכפה את ליבי.
הוא זיין לי את הפה את הכוס את התחת אך מעבר לכך הוא זיין את
נשמתי. הפכתי לפלסטלינה המעוצבת לו, כרצונו, וכלבבו, אך שם
בדיוק הייתי הכי אני שרק אפשרי. הוא כפת את ידי ורגליי אך שחרר בתוכי,
את החיה שבי, את מי שאני.

היתה אינטימיות מדהימה, ואינני יכולה להצביע על איזושהי נקודה.

* להיות חבוקה בזרועותיך.

* ידיך האוחזת בעצמה בשערותי מצמידה אותי קרוב קרוב אל לוח ליבך

לנוח כך לצידך.

* אתה מאכיל אותנו מפיינט גלידת "צ'רי גרסייה" שקנינו קודם ב B&J.

* אני מעסה את גופך בשמן אותו חיממתי עבורך.

* אני שוכבת עת אתה כורע מעלי, ממלא אותי בך, ממלא אותי בך!


הנה מניתי כמה רסיסים קטנים, על קצה המזלג.
רק בקטנה.

דברים נפלאים, קשר מקסים, שרק מעמיק מתעצם ומעצים.

תודה לך אדוני תודה אהוב ליבי