יש כל כך הרבה התרגשות התארגנויות ודברים שצריך להספיק
היום אני נוסעת לת"א יום סידורים
ועל כן החופש מהעבודה (רק כדי לארגן לי חופשה ארוכה יותר....)
אח"כ אהיה אצל חברה.
התכנון לסופ"ש הוא לעלות צפונה עם חברה אחרת.
אנחנו חשבנו ללכת לשמורת החולה.
מהאדון המקסים (כלומר אכזרי ומרושע, ששששששששש לא לגלות שאמרתי)שלי
קבלתי עוד המלצות לדברים מענינים לראות בסביבה.
וכמו גם הבטחה להביא לי לרגל הטיול את המשקפת שלו.
כיאה לכל חתול הוא חובב ציפורים מושבע.
ע"ע טוויטי (ציפור זהובת נוצות שכמותי הנופלת טרף לכפותיו הורודות)
אם כי יש לי הרגשה כזו שאני מתישה אותו
(אני טוויטי, מותר לי)
לא קל להיות טוויטי, לא קל להיות החתול של טוויטי
אבל זה בהחלט שווה כל רגע
גם את הרגעים היותר קשים, כי ככה צומחים.
ולכל מי שאולי תוהה לפשר כל הכתוב
אני נמצאת במקום טוב מאד
תומך מאד
מחבק ומחזק מאד
מעריך מוקיר ואוהב מאד
אני כטווייטי צריכה לסדר כל פעם את הקן / כלוב מחדש
למען יתאים לטוויטי כדי שיוכל להרגיש הכי בבית
להיות 100%
או כמו שאומר מנהל בית ספרנו (כן כן אותו חתול ורוד כפות)
מתלמידות בית ספרנו אנו מצפים להצטיינות יתרה
ואין ספק בכלל בהתאם להחלטת המועצה הפדגוגית (בראשותו של אותו חתול)
שאני תלמידה מצצצצצצצצצצטיינת.
לפני 14 שנים. 21 בינואר 2010 בשעה 4:30
