שינויים

כמו כל יושבות הכלוב, גם אני לפעמים מקבלת אדומות הזויות לחלוטין.
לרוב, אני לא מקדישה להן שניה מיותרת נוספת מעבר למיסמוס הביטים שהרכיבו אותה.
לרוב אלו פניות מאנאלפבתיים, או מאותגרי הבנת הנקרא, או כאלו שבטוחים
שהשמש זורחת להם מהחור של התחת, ולכן ברור שעלי לסגוד לעצם קיומם.

אבל, אני שונאת צביעות. ופטרונות. ובעיקר שונאת צדקנות יומרנית.

אז בפינתנו היום, ההודעה הבאה התקבלה ממי שמעיד על עצמו
כמחפש זונה.

ולשון הודעתו היא:

"אם את בתמונה, עצוב לי בשבילך ! שפחה של אדון, נהדר !
להיות קורבן לזבח עבור לא חשוב מי, או חפץ / כלי שרת מכל סוג,
זה הגבול ! יום מקסים לך ! "

התמונה האמורה אני מניחה, היא תמונת הפרופיל שלי, "נר רביעי של חנוכה"
אותה אכן הדלקנו וצילמנו בתאריך ההוא, תמונה שהיה לי העונג הרב
להצטלם בה. תמונה שאני אישית גאה מאד ביופי שלה, בקומפוזיציה,
בצבעים, ובעיקר גאה באהבה הניכרת של הצלם אל נשוא הצילום.

ולאותו אישון עניתי בזו הלשון:
"לכל אחד הגבולות שלו וההנאות שלו!
לא לך לישפוט או להעביר בקורת על בחירות מרצון של אנשים.
עצוב לי מאד בשבילך שעולמך כל כך צר וקטן.

כשלעצמי? אני גאה ומאושרת, כפי שלא הייתי כל חיי.
וזה כשלעצמו מעבר להשגתך, הבנתך, ובינתך.
ואם כבר, האין זונה חפץ או כלי שרת בידי הסרסור שלה?
האין זה בדיוק!!!! מה שאתה מחפש????

אני שומעת צליל אדומה, מעניין מה היה לאותו בר בלי דעת לומר.

יום נפלא לכולנו, וחג פורים שמח.