כיוון שחרגתי ממנהגי בפוסט הקודם והעתקתי הודעה פרטית אלי,
לא אחזור על כך שוב. רק רציתי להבהיר במה הדברים אמורים.
מן הסתם קבלתי מענה, ועליו עניתי כך:
ברור שאני רואה מהזווית שלי ולכן אני שם!!!
אבל לך אין מושג קלוש על השם הזה.
ובטח לא אם אני טומנת את ראשי בחול כן או לא.
אין לך ולו טיפת ידע עלי, על הקשרים שלי,
על הדרך בה אני מנהלת את חיי
אתה שופט אותי על פי אילו שהם הנחות ורסיסי אמיתות
שרובן הן פרי הפריזמה בה אתה מסתכל על חייך.
אין לך את היכולת להחוות ראיה חיצונית, כי אתה לא רואה.
אין לך את היכולת לראות, כי עבורך אני סתם אוסף מילים ותמונה על צג וטו לא.
ושוב, גם אם הנחתך הראשנית היא שאני חפץ, כלי וכו' אז?
אולי זה בדיוק מה שאני רוצה להיות?
ואולי היותי כלי או חפץ זה רק חלק מהפאזל המרכיב את התמונה?
והחלק הזה תקף לגבולות של זמן מסויים?
יש לך עזות מצח וחוצפה עצומה, לשפוט את מה שאינך מכיר,
להעביר ביקורת על מה שאינך יודע. ולהתחסד תחת מעטה של,
"אני מבחוץ רואה את מה שאת המסכנה לא רואה כי את בפנים".
אז, תשקוט נא דעתך ותנוח, לי יש את הכלים והפרמטרים שלי, על מנת
לבחון מידי פעם את המערכת בה אני נמצאת על מנת לוודא שאני במקום טוב.
יש לי מערכת תמיכה רחבה וחזקה, המכירה אותי היטב, על מנת לשקף לי את
הדברים מבחוץ.
ולך אישון יקר, יש הרבה מאד מיילים ללכת, והרבה מאד מה ללמוד, לפני
שתצליח בכלל להיות ראוי לתואר שהדבקת לעצמך. ובטח ובטח ליותר מכך.
וכיוון שאתה אפילו לא מודע למי ומה הוא האדון שלי, תנוח דעתך כפליים,
כי גם אם אבחר לטמון את ראשי בחול.
יבוא הוא וישלוף אותי משם, ויאלץ אותי להביט לאמת בפרצוף.
_______________________________________________
מעבר לכל מה שכתבתי להוא, יש לי בלוג שלם כאן ובתפוז,
שבו אני כותבת את הדרך שלי. עם כל הכאבים, הלבטים, הקשיים,
וההתלבטויות. מי שטיפ טיפה טורח "ולו רק בשם הרצון לעזור" היה מכבד
לפחות בקריאה, וניסיון אמיתי וכנה, לנסות להכיר, לשאול, לפני
שהיה מגיע למסקנות נחרצות, והעברת ביקורת שאין בה בעצם
ולא כלום, מלבד לגרום לצד להסתגר ולהתחפר בעמדתו.
לו הייתי באמת נמצאת במקום שהוא מסוכן לי, או לא בריא לי, לו באמת
רצה אותו אישון, להציל אותי ולעזור לי, הרי הדרך בה נקט היתה שגויה,
וחסרת תועלת. קודם שואלים, מבררים, בודקים, מנסים לעורר את האדם,
לדבר לשתף, להכיר ולהתקרב, לבנות איזשהו סוג של אמון בן הצדדים.
לפעמים, בעצם לרוב, בסתר ליבו, האדם שזקוק לעזרה, מודע לכך, לפעמים ,
הוא מבקש לדבר, להפתח, לשתף, רק חסרה לו אוזן שבאמת קשובה.
והוא זקוק לעידוד, להרגשת הבטחון והחמימות. עזרה תוכל להנתן ולהתקבל רק
ממקום מבין, מכבד, ומקבל. אדם שיפוטי ומתנשא יתקבל בטריקת דלת בפרצוף.
ובמאמר מוסגר, לכל מי שבמצוקה, לכל מי שזקוק לעצה ותמיכה,
יש את "הקו החם"
ניתן לפנות לשם, רצוי מאד להפנות לשם, להפנות תשומת הלב לכך שיש
דבר כזה, שיש מי שמאייש את העמדה הזו, במיוחד עבור הקהילה הזו.
ואלו שעושים זאת עברו לשם כך הדרכה מיוחדת,
ולמי שלא יודע, אחד האנשים הבודדים שעדין מאייש את הקו
זה
Dan_Kap
לפני 14 שנים. 25 בפברואר 2010 בשעה 3:54
