יום שבת – או איך טוויטי לומד לעוף
יום שבת היה ארוך ומיוחד, אני חושבת שעבורי זה היה קסם של יום, מן משהו שלוקחים לכל החיים. יש בו זיכרונות שגם בימים קודרים יאירו את עיני, ויניחו חיוך על שפתיי. אין ספק שאירועי יום ובעיקר ליל אמש השאירו אותי מותשת. אי לכך ובהתאם לזאת, לא ישנתי טוב במיוחד, הפרעתי לחתול פעם אחת במהלך הלילה, ואם זיכרוני אינו מטעני, הרי שניתקלנו לנו בחשיכה, עת הוא חזר מהשירותים, ואני עשיתי את דרכי לשם. מה שכן, זו הפעם הראשונה זה שנים שרחשים באמצע הלילה הקיצו אותי משנתי בבהלה.
ארוחת הבוקר היתה מעניינת ביותר, החתול עשה קניות בבוקר יום אמש, בין השאר קנה עוד גבינות טעימות, דובדבנים, מהם טעמתי כבר אתמול, כאשר הוריד לי ארוחת צהרים, מעבר להם חיכו לי במקרר פטל אדום ושחור יאמיייייייייי. הכנתי לנו קפה, וישבנו לאכול. היתה שם גבינת פילדלפיה, גבינה עם פלפל שחור, גבינה נוספת טעימה ביותר, וצ'דר אהובתי, אותה הכי אהבתי עם דובדבנים מתוקים.
היום הייתי חופשיה ממטלות התנדבות, ועל כן השארתי את החולצה האדומה בחדר. וירדנו למטה לשיעור הראשון. בניגוד ליום אתמול, לכל השיעורים היום הלכנו יחד. השיעור הראשון היה עם SIR C. את האשה המרשימה הזו הכרתי ביום שישי, עת היא פנתה אלי במהלך תרגיל היכרות בשיעור הראשון עם LQQKOUT אגב לשניהם יש פרופיל ב www.fetlife.com וכך גם למרבית משתתפי הכנס, ולכל אלו המוזכרים ביומן מסע, חלקם כבר נמצאים ברשימת החברים שלי.
Sir C נתנה שיעור בשם Basic Hojojutsu , במקור זוהי אומנות קשירה יפנית שבה לומדים איך לקשור אנשים בעזרת מיתרים וחבלים. לצורך הלימוד נעזרנו בחבל דק מאד יחסית, 4 מ"מ בלבד. למדנו לכרוך אותו כך שיהיה קל להשתמש בו, בעוד שברוב הקשירות שלמדתי עד היום תמיד התחלנו במרכז החבל, כאן ההתחלה היא מלולאה אותה יוצרים בתחילת החבל. את הלולאה מעבירים על האגודל, ואז מלפפים את החבל בין האגודל והזרת בשמיניות.משאירים מעט חבל על מנת ללפף סביב, ואז כשרוצים להתחיל לעבוד פשוט מתחילים מהלולאה, ככה שהחבל נשאר בצורה אותה ככרכנו אותי מרבית מהזמן, ולא מתפרק. מאד חשוב לשמור על אסטטיקה, סדר, ולהימנע מקצוות מפוזרים לכל עבר.
בשיעור למדנו כמה קשרים בסיסיים, למשל סביב האצבעות, בצורה כזו, שהנקשר חייב לשמור על איזון וללכת בעקבותייך, אחרת הוא יחוש אי נוחות רבה עד כאב. ומתוך הקשירה הזו, פשוט צמחנו הלאה כמו גזע המתפתח לענפים.
לומר שהתרשמתי ממנה עמוקות, יהיה לשון המעטה. תראו, אני אישית לא נמשכת לנשים, לא היתנסתי במין עם נשים, ובטח לא נשלטתי על ידי אשה, אבל אם אי פעם אחוש מספיק סקרנות בנידון, וארצה להתנסות, הרי היא אשה הראשונה שהייתי פונה אליה. אחד הדברים שהרשימו אותי, כשבחנתי אותה מפעם לפעם, היה ההתייחסות שלה לסובבים אותה, לנשלטות שלה, לקולגות, ולנו התלמידים. החתול קשר אותי, והיא רצתה להאיר משהו, ושניה לפני שפנתה לגעת בי, היא רצתה לוודא שאין חוסר נוחות מכך. לומר שאהבתי את השיעור איתה,יהיה understatement .
והיום כרגיל רק התחיל
לפני 14 שנים. 28 ביוני 2010 בשעה 3:53