שינויים

במקום אחר עלתה סוגיית הגבולות
האם היו גבולות שנחצו ובאילו נסיבות.
אני כתבתי:

גבולות נמצאים שם על מנת לגרום לנו להרגיש במקום נוח ובטוח
במקום שבו הסירה שלנו לא תנדנד מידי ותתהפך עלינו להטביענו.
הגבולות נועדו להגן עלינו
נפשית רגשית ופיזית.

לעיתים הצמיחה האישית שלנו
הצמיחה שלנו בתוך קשר
הבנת הפחדים שלנו
מולידות בנו את הצורך לנסות לגעת בגבולות לבדוק אותם
השאלה העיקרית היא בעצם מה המטרה
לשם מה בנינו את הגבול ולמה כעת אנחנו מעוניינים לגעת בו.
רק אנחנו עם עצמנו יכולים באמת לבדוק את השאלה הזו
ולא לתת לאף גורם חיצוני לעזור לנו להגיע להכרעה

משפט כמו אני חוצה גבול כדי להוכיח משהו למישהו או לעצמי
הוא מתכון חזק לבומרג שיתפוצץ לנו בפרצוף
ולא ברור אם בכלל יהיה שם מישהו לעזור לנו להתמודד עם התוצאות.

שבירת גבולות צריכה להגיע ממקום בטוח
ולא בסשן ראשון או שני עם אדם לא מוכר במיוחד
ממוכנות פנימית אמיתית ולא בשל איזשהו רעיון רומנטי
של להעניק למישהו מתנה או להראות התמסרות או השד יודע מה.
זה מקום שבו הרגש צריך להשאר רגע בצד
ורק ההגיון והאינסטינקט מדריכים האם כדי ובאיזו דרך לבחור.

באשר לי חציתי כמה וכמה גבולות
לפעמים בחנתי את עצמי
התייעצתי עם חברות טובות
שאלתי שאלות.
גולת הכותרת של שינוי כזה היתה
כשעשינו הדגמה של משחקי אש
ההדגמה עצמה היתה הפעם השלישית או הרביעית ששיחקתי
אבל הפעמים הקודמות היו מעין תרגול של לפני
והגבול שנשבר באותו היום היה סוג של פומביות
להיות מול קהל בתחתונים בלבד, זה לא בדיוק משהו שעשיתי קודם, ממש לא
(ומאז עשיתי הרבה יותר)

והיו גבולות שפשוט עם הזמן התאדו להם בלי שום הכנה מוקדמת
יום אחד הם היו שם ויום אחר פשוט כבר לא.

בשלוש ומשהו השנים האחרונות, שיחקתי עם לא מעט גבולות, יש רק גבול אחד שאני פרצתי פעם אחת ומאז גידרתי אותו חזרה היטב. לפריצה הזו היו הרבה מאד תוצאות
חלקן היו לי קשות לעיכול חלקן עזרו לי לצמוח

ובגדול הרווחתי.

לגבי כל השאר, אני אישית נהיינתי מכל רגע, כי הם באו לי כשאני הייתי מוכנה
ולא כי מישהו אחר החליט זאת עבורי.