לפני 13 שנים. 25 בספטמבר 2011 בשעה 20:51
במקום אחר קראתי שרשור שעסק בשייכות ורכוש.
שם כתבתי שאני רואה עצי כמי ששייכת (ownership)
tאבל לא רכוש (property)
ושם כתבתי
i see myself as owned by him, i belong to him,.
It is indescribable feeling; it is just there, within us
But I don't see myself as just a property
He can't just toss me as is I was a broken chair or an old doll
Because he is a part of ne as much as i am a part of him in a most profound way
אני רואה בו מישהו שיש לו בעלות עלי, מישהו שאני שייכת לו.
זוהי הרגשה הקשה לתיאור, היא פשוט שם בתוכנו.
אבל אני לא רואה עצמי כרכוש, אני לא כמו כסא שבור אותו זורקים,
או בובה ישנה מרוטה ממשחקים.
היות ואני חלק ממנו, ממש כשם שהוא חלק ממני, במובן הכי עמוק שקיים.