קבלתי היום מכתב "התנצלות"
מן קומבינציה של מילים שלא מצליחות לגעת במטרה.
היות והכותבת חסמה אותי מלענות לה בפרטי
והיות אני יודעת שהיא "אוהבת" מאד לקרא אותי
אני בוחרת להגיב לה כאן
זו הפעם השניה שאני כותבת ספציפית עליה בבלוג שלי
ואני מקווה אחרונה
חסמתי אותה כעת גם מלפנות אלי בפרטי
(מעבר לעובדה שהיא כבר כמה ימים חסומה מלהגיב כאן)
למותר לציין שאני חושבת שחסימות הן צעד ילדותי
מעיד על חוסר היכולת של אדם להתמודד עם מה שיש לאחרים לומר
במקרה הנ"ל חרגתי כי סוף סוף הגעתי למקום שבו
מילת בטחון היא מחוייבת המציאות.
כתבתי לאותה הגברת כך:
הצעה לפני שאת קוראת תנשמי עמוק
תנסי לקרא עד הסוף בלי כעס
תנסי להבין מה שאני מנסה להעביר לך
כי זו הפעם האחרונה שאני מתכוונת להגיב לך, להסביר
ובגדול להיות לך חברה אמיתית
כמו שלא השכלת להבין.
תשמרי לך את ההתנצלויות שלך
אני לא רוצה בהן
הייתי לך לחברה
ואת נהגת בי בניבזיות
מחקת תגובה מאד יפה שלי אליך
רק כי לא ממש קראת והבנת אותה
בחרת להניח שמשהו שכתבתי מופנה כלפיך
(ועדין לא הצגת את "ההוכחה" לכך)
מה שכתבתי היה כל כך כללי שרק את היא זו שבחרה לראות
את עצמה שם
אולי כי זה נכון גם כלפיך
אבל סורי בייב לא את המצאת את הכדור
הכלוב מלא בדוגמאות
במקום לעצור לנשום עמוק ולשאול אותי
בחרת לתקוף
את מפיצה עלי שקרים
ולא רק עלי
מאמינה בדברים שמעולם לא היו ולא נבראו
ובעיקר את חוטאת בחטא היהירות וההתנשאות
את היא זו שבטוחה שרק היא תמיד צודקת
בדיוק כמו בדיון אחר שהיה לנו בבלוג שלי
את מנסה לנצח אותי
במקום שאין בו מנצחים רק אי הסכמה
לי יש את הדרך שלי ולך יש מה שיש לך
ואני מנחשת בדיוק מה הביא אותך כרגע להתנצל וזו בטח ש (השם שמור במערכת)
ואני גם יודעת שהלכת לבכות לאדון שלי
בתקווה שיגיד לך שאת צודקת
לא יעזור לך
הוא לא
ואת איבדת כאן הרבה מאד נקודות בהתנהגות הזו שלך
מקווה שהפעם תקבלי קצת מתוך מה שכתבתי
האמת היא שביננו אין לי ממש תקווה שאותה גברת
תקרא את מה שכתבתי בעיניים נקיות
או שמשהו ממה שכתבתי יחלחל פנימה.
אבל לי יש את הצורך להוציא החוצה.
כן אני יודעת, נא לא להאכיל.....
אבל זה נכתב כאן בעיקר בשביל השקט הנפשי שלי.
בזאת תמה בעיני הסגה הזו, אין לי כל כוונה להתייחס אליה בשום צורה ואופן.
יום נפלא ומועדים לשמחה
לפני 13 שנים. 18 באוקטובר 2011 בשעה 6:21