שינויים

.
כשהייתי צעירה בשנים, והדמיון שבי היה זוהר וסוער
דמיינתי את עצמי שעות על גבי שעות באירועים שונים ומיני מקומות.

לפעמים זה היה מקום של שלווה תמימה, חמימה.
גן ירוק טובל בפריחה
רוח קרירה, ציפורים אומרות שירה.
ואני בשמלה קיצית קלילה, יחפה.
על נדנדה.
ואולי כמו אן מהגגות הירוקים מטיילת לי בשבילים הקסומים של האי.

לפעמים הייתי פיראטית, מטלטלת על ספינת מפרשים
סערה, גלים גבוהים, וספנים שיכורי רום ששרים
הו הו הו ובקבוק של רום
ישר מאי המטמון.

לפעמים התלוותי להרפתקאותיהם של וינטו ויד הנפץ
או עקבתי אחרי הלורד פונטלרוי הקטן.
רקדתי כמו צועניה, וטיפסתי על עצים כמו קופיפה.
יחד עם אחיי ודודני שטנו בספינת חלל להציל את העולם
או את הנסיכה הקסומה.

עד היום אני מבקרתבעולם הזה, העולם שהוא רק שלי
שיצרתי לי אותו להנאתי
לפעמים אני מארחת אחרים בעולם הזה
לפעמים אני מביאה משם לכאן סיפורים.

בעולם הזה אני יכולה להיות כל אשר חפצה, חשקה נפשי
בלי להפריע לאיש, כשהמחיר היחיד הוא הזמן שבחרתי להקדיש.

אבל החלומות הם שם
המציאות היא כאן
ולערבב את השניים זה עלול קצת להיות מסוכן.

והיותר גרוע היא הפארנויה, הצורך הבלתי נשלט
לראות בכל דבר, אם נאמר, אם נכתב, אם קרה
דברים שלא היו מעולם - להד"ם

כשהדמיון פועל שעות מיותרות
ורואה דברים שלא קיימים גם בחלמות

אז הנה wake up call
המציאות מזמנת הזדמנויות
והאמת קצת פחות אגוצנטרית,
ולא כל מילה נועדה להיות מכה מתחת לחגורה.
ובקיצור
get a life
ותפסיקו לנסות לחיות חיים של אחרים
ובטח לא את שלי

כי אם כבר מה שאני הכי זקוקה לו זה
לפעמים להיות במקום של שלווה תמימה, חמימה.
גן ירוק טובל בפריחה
רוח קרירה, ציפורים אומרות שירה.
ואני בשמלה קיצית קלילה, יחפה.
על נדנדה.
ואולי כמו אן מהגגות הירוקים מטיילת לי בשבילים הקסומים של האי.

מועדים לשמחה