לפני 13 שנים. 25 באוקטובר 2011 בשעה 4:56
עור לבן
דף חלק
ואתה כמו צייר, כאשף
ביד אמונה
מצייר אותי מחדש
כותב אותי עלי
כתבי חידה בשפת המורס של קווים ונקודות
מאדימות על הלבן
חיוך מרושע של טמבל
או שלישיית ברווזוני אמבט צהובים
משתוללים בחדווה
חורצים סימנים
ידך עטויית הכפפה כשריון אבירים טבעות טבעות
כמלאכת מחשבת
שורטות בעורי כשלוחה של ציפורני חתול מאושר
אתה משאיר בי סימן וחותם
אך לא רק על עורי
אלא עמוק בתוכי
בניבכי נשמתי הפרוסה לפניך כמו גופי
ועוטף אותי אליך
לנשום אותך
לשלווה
עוצמת עיניים
ומפליגה