שינויים

עלה כאן דיון שננעל על נשים מוכות
על אחריות, ועל אשמה
ועל הסכמה
הרבה מידי אנשים דיברו על סיטואציה שמעולם לא היו בה לא חוו אותה אישית
לעיתים ממקור שני או אולי שלישי
מנסים לנחש מה גורם לה לאשה להשאר במערכת יחסים הרסנית
האם זה באשמתה?
האם יש לה אחריות שם?
אנשים דיברו על כל מיני אלמנטים הנשענים על תאוריות פסיכולוגיות.
למשל
היא נמצאת שם כי זה עונה על הצרכים שלה וכד'.

אנשים שוכחים שאשה מוכה לא הופכת לכזו עם המכה הראשונה.
היא כבר מוכה הרבה הרבה קודם.
קל מאד להפוך מישהי עם בטחון עצמי מעט רופף
ועם הערכה עצמית לא בשמים ולאט לאט
כמו מים המחלקים אבן לרופף אותה עוד ועוד
צריך להיות חלק מהדינמיקה הזו
כדי להבין כמה השינוי האיטי הזה הוא כמעט בלתי מורגש

נכון, יש נשים שיותר קל "לעשות להן את זה" ויש כאלו שפחות.
אבל זה אפשרי
הצעדים הראשונים מגיעים במסווה נפלא של
אני אוהב אותך את חשובה לי ויקרה
ועוד הרבה מילים יפות וחנופה
אך בסופו של תהליך
אשה מוצאת את עצמה מבודדת חברתית
תלויה באופן מוחלט כלכלית
הערכה עצמית ברצפה
היא כבר לא מאמינה בעצמה
וביכולות שלה
היא נמצאת במקום שבו היא כבר לא רואה את האור
את האפשרויות האחרות העומדות לרשותה
וגם אם כן
זו אשה החיה תחת טרור מתמיד
הפחד מונע ממנה לפעול
יש נשים האוזרות אומץ ומצליחות לצאת משם
המחיר הנפשי רגשי שהן משלמות הן בהיותן שם
והן בצאתן
הוא קשה וכבד מאד
לעיתים הוא מחיר לכל החיים

ולא לא כל אשה מגיעה למעון נשים מוכות
ולא כל אשה מוכה היא בהכרח מישהי שסבלה מאלימות פיזית
יש עוד סוגי אלימות קשים לא פחות שהרשויות
רק מתחילות קצת להכיר בקיומן

ולא כל אשה שסבלה ממעגל האלימות מסוגלת לבד לשבור אותו
או להמנע מלהכנס אליו שוב
קשה מאד מאד לשבור דפוסים
על אף המחיר הכבד שהם דורשים