שינויים

ההרגל והשיגרה כמו לא נוגעים בנו,
אני מסמיקה עד שורשי שערותיי בגללך, כל פעם מחדש.
כל פעם מחדש הרעד עובר בי למגע ידך, והחום מתפשט וממלא אותי.
אתה מביט בי כל פעם מחדש, כאילו זו הפעם הראשונה בה עורי נחשף אליך.
וכל פעם מחדש אתה לומד את גופי חוקר אותו, חודר ומרטיט.

אני חבוקה בך, אתה מצמיד את גופי אל גופך, מצמיד את פניי אל חזך. אצבעותיך חולפות, לפעמים מלטפות לפעמים צובטות, או חובטות. אתה מתיישב הופך אותי על הבטן, ומלטף אותי, לראשונה, מכף רגל לאט לאט, מפיק ממני אנקות, אתה בזווית ראיה מעולה לראות לתוכי, לראות מה שהמגע הזה שלך מחולל בי, מוציא ממני. מצייר עלי, מייסר אותי בעונג של כמעט, בעונג שכמעט בלתי נסבל.

כל פעם מחדש, אתה רואה את הניצוץ הזה שנדלק בעיני, הוא נשקף אלי גם מעיניך. כל פעם מחדש אתה מצליח להטיס אותי מעלה מעלה, כמו עפיפון, ברוח הקלה. כל פעם מחדש אתה מעיר בי תחושות שלא ידעתי שקיימות או שחשבתי כי איבדתי מזמן.

כל פעם מחדש אני מעירה בך תחושות, תשוקות, רגשות. כל פעם מחדש אני מאיצה בך את הדופק. כל פעם מחדש אני מעירה בך את הפרא שבך, את השובב, והמהתל. כל פעם מחדש אתה החתול האכזרי והמרושע כל כך אל הטוויטי התמים והמתוק שאני. כל פעם מחדש אני מסעירה בך את הדימיון ומלהיטה בך את הדם.

כל פעם מחדש אני ואתה יוצרים ביחד קסם מופלא, קסם שהוא שלי ושלך.