שינויים

השבוע לקחתי את הבת שלי לקניות של לפני החג.
בעגלת הקניות היא הניחה את כל הבגדים שמדדה ומצאו חן בעיניה.

ישבנו יחד וחישבנו עלויות,
אמרתי לה שאני יכולה להרשות לה לקנות רק מחצית מהסכום, ועליה לבחור מה היא הכי רוצה.
היא חשבה ומיינה, ולבסוף בחרה רק את מה שהכי מצא חן בעיניה, ועל אף שנותר לה עוד לבחור עד הלימיט,
היא הסתפקה במה שבחרה.

המשכנו הלאה, לחנות הנעליים, גם שם היו לי כמה בחירות, עניתי שהיא יכולה לבחור בין לקחת
את כל מה שבחרה, ולוותר על הספר שרצתה לקנות, או לוותר על משהו
לטובת הספר.
היא בחרה לוותר, ולקנות את הספר.

ילדים, הם לוקחים מאיתנו המון, בין אם נרצה בכך ובין אם לא.
הם יורשים מאיתנו מידע גנטי,
וגם "זיכרונות" הם מחקים אותנו, אנחנו המודל, לפיו הם בונים את עולמם לטוב ולרע. לפעמים הם רוצים
להיות הכי שונים מאיתנו, לבעוט בכל מה שאנחנו כהורים מייצגים, אבל עדין הם שואבים את הראיה שלהם
מהמתווה שהנחנו לפניהם.

ולי היה רגע של נחת (וקצת הרבה יותר) מנסיכת הבית שלי.