בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מגרש משחקים

לפני 18 שנים. 29 באוגוסט 2006 בשעה 20:09

עייף מעמל יומך, אושיט לך יד ואוביל אותך לאמבטיה, תעמוד בשקט מתחת לזרם ואני מולך, מסבנת את כולך לאט וביסודיות (במיוחד באזורים מסוימים...). יודע איך פעם היו מתקלחים, כשעוד לא היו אמבטיות, עם גיגית ומים? ככה אנקה אותך. אח"כ בודקת היטב עם הלשון שאתה נקי נקי, כמו שאתה אוהב להיות. אני מולך, מסתכלת עליך מסתכל עלי ואוהבת את מה שאני רואה.

**

לפני 18 שנים. 29 באוגוסט 2006 בשעה 13:07

רוצה להתמוסס עליך,
להשבר לתוכך
ולדעת שנוכל להרכיב אותי מחדש.
רוצה להתמסר,
להרגע
לתת את כולי,
לקבל את כולך.

לפני 18 שנים. 26 באוגוסט 2006 בשעה 20:23

הזאטוטה היום ראתה מערכות תופים לילדים ורצתה גם.
מזל שאמא שלה לא קנתה לה כי נראה לי שהדיבורים שלה
+ תופים זה שילוב קטלני!
😄

מישהו אמר - ילדים זה שמחה?

לפני 18 שנים. 26 באוגוסט 2006 בשעה 19:41

היום ניפגשתי עם חברה ועם בתה בת ה9. אכלנו צהריים במסעדה והזאטוטה הקטנה הייתה להוטה להתחיל לאכול אבל האוכל בושש לבוא. אז הזאטוטה התלוננה והתלוננה והתלוננה והמשיכה להתלונן! ובטח כבר הבנתם שהזאטוטה מדברת המון (המון זו לא מילה!) והיא גם בורכה בחוש דרמטי יוצא מן הכלל. בסופו של דבר הצענו לזאטוטה לדבר קצת פחות והיא התרגזה ואמרה: "אני אלך לעמוד בפינה!"
אחחחחחחחחחחחחחח, איזה יופי 😄 הילדה עושה את העבודה בשביל המבוגרים ומענישה את עצמה. ממש סטארט אפ!
ואני, כמובן, חשבתי שזה יכול להיות מאוד יעיל לאדונים - שפחה שמענישה את עצמה. אבל כמו בכל דבר, נראה לי שגם פה יש עוקץ - שפחה שמענישה את עצמה זה פחות מעניין, לא? :)

לפני 18 שנים. 23 באוגוסט 2006 בשעה 20:08

פשוט לקחת כר ענק
ולהלום אחד בשני.
לחבוט לך בראש
בחזה
ברגל
בזרוע
ואתה לי.
להתגלגל מצחוק
ואח"כ להשפך על המיטה
ולסדר את הנשימה.

זה מה שבא לי עכשיו!

לפני 18 שנים. 20 באוגוסט 2006 בשעה 20:36

לפני כמה זמן מישהו החליט להעניש אותי.
אל תשאלו על מה כי אני כבר לא זוכרת אפילו...
בכל מקרה, מסתבר שהדעות בינינו חלוקות ולא ביצעתי את העונש כראוי, לדעתו.
ואני תוהה - עונשים אני לא אמורה לקבל רק מהדום שיהיה לי?
כי אם לא - אז מה? כל אחד יכול להעניש אותי?
או שיש לי דום ולא ידעתי על קיומו? הדום הנסתר...

לפני 18 שנים. 20 באוגוסט 2006 בשעה 15:06

הוא שצריך גם לנקות את הבית!
אני שונאת שונאת שונאת לנקות את הבית הזה!
קודם כל, הוא מלא שטיחים.
הוא גם מלא פרווה של חתולים.
ומכיוון שיש רוח נהדרת ואני משאירה את הדלת של הגג והחלונות פתוחים
יש גם אבק. הרבה אבק. אם יש דבר שאני הכי לא אוהבת לעשות מבין כל
הנקיונות זה אבק.
ובואו נראה אתכם מנסים לעשות ספונג'ה בלי שאיזה חתול משאיר לכם סימני
כפות רגליים על הרצפה הרטובה. אתמול כמעט היה מרדף בבית - אישה אחרי
חתול - כדי שהוא לא יכנס למטבח שהרגע ניקיתי.

* mind games תוהה האם לחפש עבד ניקיון...

לפני 18 שנים. 17 באוגוסט 2006 בשעה 18:35

מסתבר שעד לא מזמן הוצגה בסטודיו של יואב קאופמן ביפו תערוכה של אוסף אטבים.
חבל שגיליתי את זה רק עכשיו, בדיעבד 😒
בלינק המצורף יש כתבה על התערוכה עם תמונות של כל מיני אטבים שהוצגו שם.
הם בהחלט עושים חשק לסשן אטבים חזק!

תהנו 😄

http://www.designboom.com/contemporary/peg.html

לפני 18 שנים. 8 באוגוסט 2006 בשעה 15:12

טוב לי. פשוט טוב לי בימים האחרונים.
עברתי לחודשיים וחצי לתל אביב לדירה של חברים שטסו לחו"ל ואני שומרת להם על החתולים. הדירה שקטה ומקסימה וכייף לי שם. יש לי את הלבד שלי אבל לא לבד לי מדי כי אני עם זוג חתולים מדהימים ותמיד יכולה להיפגש עם חברות, להזמין חברות אלי או פשוט לצאת לאנשהו. העבודה היא רבע שעה הליכה מהבית וכייף לקום ב7:30 כדי להיות בעבודה ב8:00. יש לי גג עם רוח נעימה שאני אוהבת לשבת בו בערב - קריר, נעים ומרגיע וחוצמיזה - מתפתחת אהבה גדולה לחתוליאדה. הם פשוט זוג חתולים עדינים וכייפיים!
בקיצור - אני שקטה ומאושרת ורוצה שלא יגמר :)

לפני 18 שנים. 2 באוגוסט 2006 בשעה 14:17

אני מחקתי אותן מכיוון שמה שהיה - היה.
הדיון ביני ובין מי שזייפה את הפרופיל והבלוג יתנהל (אם יתנהל...) ביני ובינה
במסרים הפרטיים בלבד.
לא נראה לי שזה המקום לנהל את הדיון.
אני בד"כ לא דיקטטור ומאוד מאמינה בחופש הביטוי.
אף פעם לא מחקתי פה אף תגובה ואף פעם לא אמחוק
אבל היום, באופן חד פעמי, החלטתי לנהוג אחרת.

זרונת, אושה, פיונת, שס"ק (ואם שכחתי מישהו/י - מצטערת) -
סליחה על הצנזורה, מקווה שתבינו אותי.

בבקשה לא להגיב לפוסט הקודם - כל תגובה תמחק.

יום נפלא }{