שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מגרש משחקים

לפני 17 שנים. 21 במאי 2006 בשעה 15:08

אני: תשמע משהו, תליתי עכשיו כביסה. השתמשתי בכל האטבים ועל מה אני חושבת? חבל, לא נשארו אטבים בשבילי 😒
הוא: באמת חבל.
אני: והיום ראיתי משהו שהזכיר לי אותך.
הוא: מה?
אני: מלונה <מתאפקת שלא לצחוק>. תשמע, זה מתחיל להיות מוזר... אני רואה כלבים וחושבת שיש להם קולר יפה, רואה אטבים וחושבת על הפטמות שלי...
הוא: את ממש כלבה בהתהוות!
אני: ממש.
הוא: ואת יודעת משהו?
אני: מה?
הוא: אין דרך חזרה!
אני: אתה יודע מה? אני שמחה שאין דרך חזרה :)

דיווה​(מתחלפת) - ווואוו
שוק הלם המומה

יפה לך ככה מותק

}{
לפני 17 שנים
mind games​(מתחלפת) - חברה אחרת אמרה בדיוק את אותן מילים לפני שבוע בדיוק :)

תודה, בוביק
}{
לפני 17 שנים
סוד לוחש​(נשלטת) - אמת אמר ....

.... אין דרך חזרה.


לפני 17 שנים
סוד לוחש​(נשלטת) - נגע בי הפוסט הזה
הזכיר לי איך לפני חודשים כתבתי פוסט על הזדהות אוהבת עם הכלבה שלי . . .
לפני 17 שנים
mind games​(מתחלפת) - מחייכת בהבנה :)
לפני 17 שנים
תמונה כפרית - גם אני מחייכת.

לחזור לשם ולקנות לך את המלונה שראינו???
לפני 17 שנים
mind games​(מתחלפת) - לקנות לו את המלונה שראינו.

או, את יודעת מה? לקנות לנו את המלונה שראינו.

*והם חיו באושר ועושר עד **עצם** היום הזה* :)
(כן, כן, אני מיפגרת...)
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י