רוב האנשים יגדירו טוטאליות כהתמסרות רגשית עזה של השפחה לאדונה, מישהי שבינה ובין אדונה קיימת קרבה עמוקה כל כך שהיא מאמינה בו בעיניים עצומות (או עצומות כמעט) ובוטחת בו מעבר לכל ספק. מישהי שקיימת בינה ובין אדונה שליטה מנטאלית בעוצמות חזקות עד כדי כך שהיא תחשוב על כל דבר לפי צורת מחשבתו של אדונה, תראה כל דבר בעיניו, גם אם בסופו של דבר תבחר לפעול אחרת, בניגוד לדרכו. מדובר פה בקרבה עמוקה מאוד בין שני אנשים, דבר שיכול להיות מושג רק לאחר תקופת זמן לא קצרה ובעיני, רק כאשר יש אכפתיות, הערכה הדדית (לפעמים אפילו הערצה) וברוב המקרים גם אהבה.
יצא לי לדבר עם מספר נשלטות שאינן מגדירות עצמן כטוטאליות אך מסכימות שכל הנ"ל קיים ביניהן ובין אדונן. כחושבים על זה עוד קצת ניתן לראות שהדבר קיים גם אצל זוגות וניליים רבים אך הם לא מגדירים זאת כטוטאליות או כשליטה מנטאלית.
האם טוטאליות חייבת להתבטא גם במעשה או שניתן להיות טוטאלית במחשבה אך לא לקיים מערכת יחסים טוטאלית לכל דבר בסגנון 24/7 או שליטה שבה כל דבר יוחלט אך ורק השולט ועל פיו ישק דבר?
ואם ניתן להיות טוטאלית רק במחשבה - האם לא רובנו כאלה?
אז מה בעצם ההבדל?
לפני 17 שנים. 22 בינואר 2007 בשעה 17:50
