מגרש משחקים

וגם אז אמשיך ואשאל,
אסובב מכל הכיוונים כמו שאני יודעת,
אנתח את זה ל-מ-ו-ו-ת.
כי זה הרבה יותר קל מלעשות משהו בנידון.
כן, אני רק צריכה קצת אומץ.
וגם את היכולת לאסוף את הרסיסים של עצמי
אם זה לא ילך כמו שאני רוצה.
ואני יודעת שזה יכול גם ללכת כמו שאני רוצה
אבל אם אני לא בטוחה במאה אחוז אני עסוקה יותר באופציה שלא.
זה רע, נכון, אבל זו אני.
חוסר הידיעה, עם כל הבלבול ואי הוודאות
היא עדין קרקע בטוחה ומוגנת.
ואני, אני אוהבת לעמוד יציב על שתי הרגליים
וקשה לי עם שינויים.
וכמה שאני רוצה את השינוי הזה אני כל כך מפחדת!!!
אפשר לקפוץ קצת קדימה לאחרי שאשאל אותו ואדע מה קורה ולפי זה להחליט מה לעשות?

אוף!