לא ידעתי איך זה יהיה להיות דום.
התחלתי לטפטף.
ולטפטף.
ובאיזשהו שלב משהו שם התחבר.. נרגע.. עף.
באיזשהו שלב כשדיברנו הראש שלי כבר לא היה פה. היה לי קשה יותר להתרכז במילים. רציתי שקט.
והקולות שלנו נהיו רכים יותר. שקטים יותר.
נותנים ללהבה של הנר להרגיע אותנו, להדריך אותנו.
עוד טיפה, ועוד טיפה. ואת קצת קופצת אבל אומרת לי ירוק.
אז אני ממשיך.
ועוד. ועוד.
אל תוך זה.
אני והנר והשעווה והגב שלך.
ולקראת הסוף החזקתי לך את הזרוע והיד כשטפטפתי.
רציתי שתרגישי שאני איתך.
כאילו נכנסנו למין חדר כזה.. בועה.
רגועה.
ואחרי כל הטירוף והשחור שהיה לי בימים האחרונים.. זה היה נחמד להרגיש קצת בשליטה.
לראות איך היד שלי לוקחת את הנר, איך הוא זולג עלייך, איך את מקבלת אותו.
ועם השקט הזה של הספייס, יש משהו בטוח.
***
למדתי שאני soft dom. שאני אכפתי, אני עם הנשלטת שלי ביחד. שאני רוצה תקשורת איתה בכל רגע, ואנחנו ביחד חווים.
אני לא קשוח, אני לא חד.
אני מעלייך, ואת מקבלת. אבל אני איתך.
ואני לא עוזב אותך לרגע.
למדתי שיש לי הרבה הערכה ואהבה לנשלטת. שבכלל נותנת לי את הזכות. שבוטחת בי.
אני עדיין מעדיף להיות נשלט. אני לא אשקר.
אבל זה מרגיש כאילו כשאני סוויץ' וחווה את שני הצדדים עם אותה מישהי, יש לי עוד צד שמקבל חיבור.
פתאום זה לא חד צדדי. לא חד גווני. יש פה כמה צבעים, חיבור עמוק יותר. וזה מעניין.