יש לי פטיש דגדוגים.
ולפעמים זה מתסכל.
זה מלא רגש, וזה כל כך חשוב לי.
ולפעמים אני מתוסכל ש"אין מספיק" א.נשים שיש להם.ן את זה גם.
זה במרכאות כי זה נכון ולא.
באמת יש פחות אנשים שהם בפטיש הזה מאשר בפטיש אימפקט.
מצד שני, יש גם לא מעט שאוהבים ומתחבאים מבושה או בחוסר בשלות להיפתח עם זה.
אני מניח שאני כותב את זה בשביל להגיד לכם - ברגע שתהיו מוכנים, תצאו. זה ישנה יותר ממה שאתם חושבים.
ככל שיותר יוצאים עם הפטיש הזה, נהיית מודעות.
אני חושב על אולי לארגן פליי דגדוגים בעתיד.
ובלי קשר לזה, אני מכיר הרבה גברים שבפטיש הזה, וגם כמה נשים שחלקן מתחבאות.
אני בטוח שיש עוד.
אני בטוח שאולי אפילו יש כאלה שקוראים את זה וקצת חוששים עוד לצאת (זה בסדר, לי לקחו מלא שנים לצאת).
הקול שלכם חשוב.
מעבר לזה שככל שיהיו יותר אנשים ככה יהיו יותר הזדמנויות לסשנים ופליי,
זה חשוב כי זה עוזר לנרמל את זה לעוד אחרים שיש להם את הפטיש כמוני.
להרגיש פחות מוזר... יותר רגיל.
נ.ב - המציאות מדהימה כמו בסרטונים
