|
|
|
5 דקות באפליקציות המזורגגות האלו אני א- מינית. למה לכולכם יש את אותה תסרוקת מכוערת וחולצה לבנה oversize. לא יכולה עם הפוני המכוער הזה. והאופי שלכם זה אוננות כפייתית ולהקשיב לנאומי מטוביציה של אנשים שמוכרים תרמית פירמידה. והסרט האהוב עליכם הוא הזאב מוול סטריט.
איזה סבל וייסורים אני לא עוברת את זה שוב.
שהייתי יכולה להשיג אם היה לי אופנוע :(
לא מאמינה שבגיל 29 היא הוציאה שירים כאלו מביכים.
ורק בגיל 34 בערך היא התחילה להוציא מוזיקה לא מביכה.
Why wait for the best when I can have you
איזו קורעת,
השירה שלך לא טובה ואתה מאשים את החדשות>>>>> אני יפה כשאני בוכה
והמעריצים שלה כאלו בלתי נסבלים שעכשיו הם כזה חחח מה זה לנה??. מה זה??? למה את weirdo
Lets make fun of the girl who took a risk and put herself out there creatively
אתם אוהבים את לנה רק כשהיא פיק מי גירל שמנסה להיות אדג'ית. אתם לא באמת אוהבים את לנה אתם אוהבים דמות פארודית שמייצגת נשיות מפריזמה גברית משעממת. תתבגרו.
השיר החדש שלה נהדר ומוזר ואתם אף פעם לא הערכתם את ההתפתחות המוזיקלית שלה והבגרות שהיא הראתה לאורך 4 האלבומים האחרונים. כל מה שהיא הוציאה עד NFL היה פשוט חרא. כולל unreleased שלה. אבל הפאנבייס המאעפן שלה מעדיף דמות פארודית ואפקטים דרמטים מאולצים על כנות ופשטות. לא שאין דרמה באלבומים האחרונים מבחינה מוזיקלית אבל היא לא קלישאתית לעומת האלבומים הראשונים ונבנית לאט לאורך השירים, לעומת האלבומים הראשונים שאפקטים דרמטים ליוו את רוב אם לא כל השירים בצורה לא פרופורציונלית.
Don't forget me לקראת *סוף* השיר בליווי מקהלה ותזמורת לשם הדרמטיות בעיניי הרבה יותר מתאים ונכון לעומת תיאור אאוטפיט לדוגמא - blue jeans שמלווה באפקט דרמטי מוגזם. או born to die - אדג'יות מאולצת של pick me שאין לה משהו אחר מעבר לגברים. וכאילו כן גם באלבומים החדשים היא עדיין שרה על גברים אבל ממקום כל כך שונה וזה לא הדבר היחיד שהיא שרה עליו.
Don't u understand I got magic in my hands and stars in my eyes
מבחורה מסכנה שמתחננת לגברים לוזרים שיהיו איתה לאחת שמסבירה להם כמה שהם מטומטמים שלא מבינים את המורכבות והחינניות שבה. והיא מצחיקה גם
If u want some basic bitch go to the Beverly center and find her.
באבי הבייסיק ביצ' של האלבומים הראשונים איננה, לא תראה אותה יותר. לא מנסה ולא מאולצת בשביל בנים יאללה לך חפש.
בעד - אני זונה נפלאה נפלאה, רק תן לי צ'אנס ואני אוכיח לך את זה
נגד - לסנן אלפי גברים
בעד - סקס
נגד - גברים באפליקציות מחפשים סקס מאוד טכני ומשעמם ולרוב לא קינקי
בעד - אני חרמנית
נגד - לא אכפת להם מafter care
בעד - בא לי
נגד - הערך העצמי שלי יורד כשאני מחליקה שמאלה לגברים והופכת לגרסה צינית ומגעילה ששוללת גברים על נראות חיצונית ותו לא
בעד - אני כל כך חרמנית
נגד - אין לי עצבים לשיחות עם גברים בלי אופי/ ימניים/ מילואימניקים
בעד - כל הזמן
נגד - אנשים שאני מכירה עלולים לראות אותי
בעד - זה עדיף מכלום
נגד - זה גוזל המון זמן ואנרגיה שיכולה ללכת למקום אחר
בעד - ....
נגד - ghosting
בעד - אני רוצה להשתרלל
המלחמה הזו היא התעללות גדולה במבוגרים שמתעוררים מאזעקות באמצע הלילה וצריכים לרדת במדרגות, ובבעלי מוגבלויות שלא מצליחים להגיע ללא עזרה למרחב המוגן, ובילדים קטנים שלומדים חרדה קיומית וטריגרים, וגם בי. ויש לי שכנה אחת מבוגרת שתמיד מחייכת אליי כשאני רואה אותה במדרגות, כאילו יודעת כמה כבד לי הפרצופים של כולם. מעמידה פנים שהכל בסדר, רק בשביל שיהיה לי בן אדם אחד פחות לכאוב עליו.
מה יש להגיד
ידעתי שאין לה עוד לאן לעלות אחרי בת ים אבל לא ציפיתי לכזו נפילה...
הלוואי שמוזיקאים היו פורשים אחרי הmagnum opus שלהם.
אינן מילים שלי -
(
Sexualization is capitalism.
That's not a metaphor. It's just what happens when attraction gets pushed through a market logic. Because market logic has three rules - be visible, be legible, and be comparable. sexualization trains the brain to look at people the way that a grocery scanner reads product. Quick signals, instant judgment - move on. But errotic attraction does not work like that, it runs on mystery, and sexualization destroys mystery instantly. Because sexualization replaces encounter with maximum visibility -Everything is already announced, Everything is already exaggerating, Everything is already optimized to be understood in 3 seconds. But fascination does not grow where everything is immediately understood. Fascination grows in the space between someone noticing. Fascination grows between you noticing someone and understanding them. Sexualization collapses that space. That's why hypersexual environment often feel strangely dead. Men drifted to sexualization because it's the only language they ever handed. Most of men's flirting today is a combination of three categories - porn language, locker room language, and advertising language. And than they try to make intimacy out of that.
Porn language turns bodies into explicit stimulus. People slowly get trained to convert their bodies into advertising surfaces. Because if visibility increases- attention increases. But attention is not attraction - attention is traffic. Attraction is singular. And singular attraction requires something that the market can't tolerate- mystery. Mystery requires interior life, incomplete knowledge, it requires the possibility that someone is more than what could be scanned in three seconds. And this is where the traps shows up inside relationships, because this is also why a relationship can be freaky all day and still die. Because sexualization increases the stimulus while killing the mystery requires for eroticism. Sexualization can create intensity. But intensity is not the same as eroticism. Intensity burns, eroticism breathes - that's why real flirting sounds completely different from sexualized language. Real flirting sounds like this - I like the way you smile shows up before you laugh, you have a way of looking at me that makes me forget what I'm saying. Those lines don't scan a body, they discover a person, and discovery create tension, tension creates fascination. Which leads to the strangest truth in modern attraction - the more that people sexualize themselves to become desirable, guess what happens? They destroy the mystery that makes desire possible. Because sexualization does not make someone irresistible, it makes them immediately understandable. And erotic fascination does not runs on understanding, it runs on discovery
מתגעגעת ללהיות מעורפלת ומבולבלת בגלל מישהו שיודע לגעת כמו שצריך.
מתגעגעת לבן שיעריך את הערפול הזה ויגרום לי להגיע אליו, ולכל המסביב.
