**
הסנאטורים האמריקאים כריס ואן הולן וג'ף מרקלי הגיעו לאיזור בסוף חודש אוגוסט האחרון, על מנת לבחון לעומק את המצב הנוגע לעזה, בעיקר בכל הנוגע לסיוע ההומניטארי, במסגרת משלחת רשמית של הקונגרס ("CODEL").
הם נפגשו עם בכירים ישראלים, מצריים, ירדנים ופלסטינים, ביקרו במעברי הגבול עם ירדן ובכניסות לעזה, בגבול הישראלי ובגבול המצרי, בנמל אשדוד ובאזורי האחסנה, פגשו נציגי ארגונים וגופי סיוע רבים, וגם נפגשו עם משפחות החטופים וביקרו בכפר עזה.
אתמול, במסיבת עיתונאים, הם הציגו את הדו"ח המסכם והמפורט שהוציאו.
המסקנות שלהם קשות וחמורות. הדו"ח מפרט כיצד ממשלת ישראל פועלת במכוון ובדרכים שונות כדי לעכב ולמנוע סיוע הומניטארי לעזה, וכדי לבצע טיהור אתני של הפלסטינים בעזה.
סנאטור כריס ואן הולן:
"סנאטור מרקלי ואני מפרסמים את הדו"ח שלנו ואת הממצאים מהסיור האחרון שלנו לישראל, לגדה המערבית, לגבול עזה, לגבול מצרים עם עזה ולגבול ישראל עם עזה, וגם את הביקורים שלנו בירדן ובמצרים.
הסנאטור מקלי ואני היינו ברורים וחד משמעיים בעמדתנו מההתחלה שלישראל יש את הזכות והחובה להגן על אזרחיה לאחר מתקפת הטרור המחרידה של חמאס ב-7 באוקטובר.
אבל מהסיור שלנו, מהתצפיות שלנו, מהרשמים שלנו ממקור ראשון, עולה בבירור שממשלת נתניהו הרחיקה לכת הרבה מעבר לפגיעה בחמאס, לכדי הטלת ענישה קולקטיבית על כל תושבי עזה.
כותרת הדו"ח שלנו היא: "ממשלת נתניהו מיישמת תוכנית לטיהור אתני של עזה מפלסטינים. אמריקה משתפת עם זה פעולה. העולם חייב לעצור את זה".
ממשלת נתניהו לא שמרה בסוד את מטרותיה. בדו"ח אנו מתחילים בציטוטים של חברי ממשלת נתניהו, כולל ראש הממשלה נתניהו עצמו, שאמרו שאחת ממטרות המלחמה שלהם היא סילוק האוכלוסייה הפלסטינית מעזה. אני מפציר בכולכם לקרוא את הציטוטים האלה. כי מה שהם עושים עכשיו ומה שהיינו עדים לו הוא מימוש המטרות הללו בעזה.
ביקרנו בגבול המצרי עם עזה. אני וסנאטור מרקלי היינו שם בינואר 2024. ובאותה תקופה בצד העזתי של הגבול הייתה העיירה הפלסטינית המשגשגת רפיח. הפעם כשהגענו לגבול הזה, יכולנו לעלות לבניין גבוה ולראות לתוך עזה. ומה שראינו ברפיח היה הריסות. הריסות. וכשהסתכלנו במשקפת יכולנו לראות שהעיר רפיח, שבה חיו כ-210,000 תושבים פלסטינים, הפכה לעיי חורבות.
נפגשנו גם עם כמה אנשים אמיצים מאוד, עם אומץ מוסרי אמיתי, ששירתו בצה"ל ושירתו בעזה, וסיפרו לנו שהם לקחו חלק בהרס השיטתי הזה של תשתיות אזרחיות. הדו"ח שלנו מפרט חלק מהנתונים, אבל רק לדוגמא, 90% מבתי המגורים בעזה נהרסו או ניזוקו קשות.
מהפגישות ומהתצפיות שערכנו, היה ברור שממשלת נתניהו גם מגבילה את העברת הסיוע ההומניטרי לעזה, ומשתמשת במזון כנשק מלחמתי.
אני אסכם בקצרה כמה מהממצאים שלנו. אני מפציר בכם לעיין בפרטים שבדו"ח בנוגע להגבלת הכנסת מזון לעזה, ואז סנאטור מקלי ידבר על האתגרים של חלוקת המזון בתוך עזה, לאותם אנשים שגוועים ברעב בזמן שאנחנו מדברים כאן.
אם תסתכלו על תוכן העניינים, אנו מחלקים את ההגבלות על המזון בעזה למספר חלקים. חשוב להבין את רמת הפרטים בדוח הזה. אנחנו מתחילים עם המצור המוחלט של 78 ימים על מזון וסיוע הומניטרי לעזה, שנמשך מה-2 במרץ עד ה-19 במאי. כתוצאה מכך, הייתה כמות עצומה של אנשים שגוועו ברעב בעזה. אחד הדברים ששמענו הוא אמירה ברורה שכדי לטפל בבעיה הזו עכשיו צריך לפתוח עוד מעברים לעזה. ישנם שניים שפתוחים באופן קבוע - כרם שלום, בו ביקרנו, וזיקים. יש עוד שניים שהארגונים הבינלאומיים לוחצים לפתוח אותם כמעברים קבועים, ולא כמעברים ספורדיים, כדי להכניס יותר מזון לעזה. זה עדיין לא קרה.
בנוסף לכך יש את מה שמכונה "היוזמה ההומניטרית לעזה" [GHF]. אחרי המצור המוחלט על הכנסת מזון, במקום לפתוח מחדש את מערכת החלוקה הרגילה של האו"ם, עברו למערכת הזו עם קבלנים פרטיים, אנשי ביטחון פרטיים, פתחו רק ארבעה אתרים לשני מיליון איש, שלושה מהם בדרום עזה, אף אחד מהם בצפון. זה נועד בבירור להשתמש במזון כאמצעי לשליטה באוכלוסייה, בעודם מנסים לדחוק את האוכלוסייה הפלסטינית מצפון הרצועה. אנחנו עדים עכשיו למבצע הצבאי שם.
אנחנו גם מצביעים על המכשולים המכוונים בנמל אשדוד, על המבול של דרישות מיותרות ובירוקרטיה שמעכבים את העברת המזון לעזה, על הכישלון להגן על שיירות לאורך מה שנקרא פרוזדור ירדן. ישנם כמה מסדרונות עיקריים להכנסת מזון, האחד הוא דרך ירדן, ואנחנו מתארים בפירוט רב את כל ההגבלות שהוטלו על הכנסת מזון דרך המסדרון הזה. המסדרון נוסף הוא המסדרון המצרי דרך רפיח, שעובר דרך כרם שלום. גם שם הגבלות אדירות.
אין רשימה ברורה של פריטים אסורים ודו-שימושיים, אז למשל כשדיברנו עם הירדנים, הם אמרו שאי אפשר לחזות מה תיאסר הכניסה שלו. עכשיו התברר להם, למשל, שאסור שיהיו חמאת בוטנים, דבש ותמרים במשאיות. וכשמשאית צריכה לחזור בגלל פריט אחד מוגבל, צריך להחזיר את כל המשאית. בדו"ח תוכלו לראות הרבה התייחסות לכמות העצומה של בירוקרטיה מכוונת מאוד, שנועדה להגביל את זרימת הסיוע ההומניטרי והמזון.
אני אזכיר דוגמה אחת. זו הייתה אחת התחנות הראשונות שלנו, בנמל אשדוד, מצפון לעזה. הוא משמש כנקודת קליטה של תוכנית המזון העולמית, של מזון שנפרק לשם חלוקה בעזה. הם אמרו לנו בצורה מאוד ברורה, שבגלל הגבלות מיותרות שהוטלו מאז סיום המצור, 2,200 מכולות מזון נתקעו שם שלא לצורך. מספיק מזון כדי להאכיל את כל תושבי עזה למשך שלושה שבועות. זו רק דוגמה אחת, אבל היא חלק מהנושא הרחב יותר, ששמענו לאורך כל הדרך, על מכשולים מכוונים המוצבים בדרך לאספקת מזון לאנשים בעזה.
אסיים בזה. ממשלת נתניהו מדברת עכשיו על כך שהתוכנית שלהם היא "פינוי מרצון" של פלסטינים מעזה. אם תקראו את הדו"ח הזה ותסתכלו על מה שקורה בשטח, תבינו עד כמה הביטוי הזה ציני. אין שום דבר "רצוני" ברצון לעזוב כשהבית שלך נהרס, כשהשדות החקלאיים שלך לא נגישים ולא ראויים לעיבוד חקלאי, כשבתי הספר שלך נהרסו, כשכל מוסדות התרבות שלך נהרסו, כשהעיר רפיח הפכה לעיי חורבות.
אנחנו, ארה"ב, שותפים לכל זה. מכיוון שאנו מספקים הרבה מאוד תמיכה מכספי משלם המיסים האמריקאי לממשלת נתניהו, כדי להשתמש בנשק בעזה, 2,000 פצצות וכלי נשק אחרים. אמרנו שזה חייב להיפסק לאור מה שקורה עכשיו בעזה. היינו ביקורתיים כלפי ממשל ביידן על כך שלא עשה מספיק. ועכשיו ממשל טראמפ נותן לממשלת נתניהו צ'ק פתוח מכספי משלם המסים האמריקאי, כדי לממן ולתמוך בדברים הנוראיים שמתרחשים עכשיו בעזה. העולם חייב לשים לזה סוף, ואנחנו נעשה כל שביכולתנו כדי שזה יקרה.
הפגישה הפומבית הראשונה שלנו בישראל הייתה עם משפחות החטופים, רבים מהם, נפגשנו איתם בכיכר החטופים בתל אביב. המסר שלהם אלינו היה ברור: נתניהו מעדיף את הישרדותו הפוליטית על פני הישרדות היקרים להם. אנחנו מאמינים שזה נכון. אנחנו צריכים לסיים את המלחמה. ארה"ב צריכה לעשות את חלקה כדי לסיים את המלחמה הזו עכשיו ולהחזיר את החטופים הביתה עכשיו".
הסנאטור ג'ף מרקלי:
"אני רוצה להדגיש שלאסטרטגיה הזו של טיהור אתני בעזה יש שני מרכיבים עיקריים: מרכיב אחד הוא הריסת בתים כך שלא ניתן יהיה לחזור אליהם. למרות שכבר ראינו שהעיר הפכה לעיי חורבות בתצלומי לוויין - לעלות בגרם מדרגות חיצוני של בניין בן שלוש קומות, להביט מהקצה ולראות את העיר הזו שהפכה לעיי חורבות, זה היה עוצמתי בצורה יוצאת דופן. להיות עדים ליישום של האסטרטגיה הזאת. לפני זמן לא רב היו כאן מיליון איש, רבים מהם פליטים שהגיעו מחלקים אחרים של עזה.
האסטרטגיה השנייה היא מניעה מהפלסטינים של מצרכים חיוניים לחיים - מזון, מים, תרופות. החלק שמקבל את מירב תשומת הלב הוא גורם המזון. כריס תיאר מכשולים בהכנסת מזון לעזה, אבל גם אחרי שמכניסים אותו לעזה, להביא אותו לאנשים הזקוקים לו ביותר זה מאתגר ביותר. אם חושבים על מה שאמרו לנו ארגונים בינלאומיים בביקור הראשון שלנו, הם אמרו "תראו, אם המזון יגיע לכמות כה נמוכה, שבה משפחות גוועות ברעב, קבוצות יתחילו לפשוט על המשאיות לפני שהן יגיעו למחסנים. הם יפרצו למחסנים ויפשטו עליהם, ואחר כך הם יתחילו לפשוט על המשאיות בדרך למחסן, כי זה מה שרואים בכל מקום בעולם כשאנשים גוועים ברעב". ובכן, זה בדיוק מה שאנחנו רואים בעזה.
עכשיו תחשבו על העובדה שמי שנמצאים במצב הכי גרוע מבחינת תזונה, הם החלשים ביותר. אלה הילדים, אלה הנכים, אלה הקשישים, אלה הנשים ההרות, האימהות שילדו לאחרונה. אבל כדי להביא מזון לאוכלוסיות האלה, אתה צריך להיות מסוגל להחזיק מערכת מסודרת דרך המחסנים. יש תוסף מיוחד לילדים מורעבים, בתת-תזונה. ברוב העולם הוא מוכר בשם Plumpy Nut, אבל חברות האם שמייצרות אותו קוראות לו "תוסף תזונתי". משאית מלאה בתוספי תזונה, אם פושטים עליה בדרך למחסן, התוסף התזונתי הזה לא מגיע לילדים שזקוקים לו. אז מה שלמדנו מהארגונים הבינלאומיים, הוא שהדרך לפתור את זה היא להציף את עזה במזון. וראינו את זה קורה במהלך הפסקת האש. פתאום היו לנו 600 משאיות ביום שהעבירו מזון לעזה. וכשאנשים ידעו שתהיה להם גישה למזון, הם לא היו צריכים לפשוט על המשאיות. ואז אפשר היה להתחיל לבסס מחדש את אספקת המזון לאלה שזקוקים לו יותר מכל.
אז תחת האסטרטגיה הזו, שבה המזון מוגבל במכוון על ידי ממשלת נתניהו, אנחנו נמשיך לראות ילדים, נשים, קשישים ונכים גוועים ברעב. וזה לב הרעב שנמצא שם עכשיו.
בדו"ח יש לנו כמה פרקים שמתייחסים לשנה הזאת. יש את הפרק של הפסקת האש מה-19 בינואר עד ה-1 במרץ, ואז יש את המצור המלא מה-2 במרץ עד ה-19 במאי שיצר רמה מוגברת מאוד של רעב. ואז יש את הפרק השלישי, שבו ישראל בתגובה לעולם אמרה "כן, אנחנו מכניסים מזון ויש לנו את המערכת הנהדרת הזו, האסטרטגיה של 'הקרן ההומניטרית לעזה' ה-GHF". וכפי שכריס תיאר, האסטרטגיה הזו הייתה לפתוח ארבעה אתרים - לא מאות האתרים שהיו קיימים באמצעות מערכת החלוקה של האו"ם - אלא ארבעה אתרים. תחשבו על זה, ארבעה אתרים כדי לכסות שני מיליון איש, כאשר שלושה מתוך הארבעה ממוקמים בכוונה רק בפינה אחת בדרום.
המטרה של זה הייתה, "היי, אם אתה נמצא בעיר עזה איפשהו בצפון, המקום היחיד שבו אנחנו עומדים להביא לך מזון הוא אם תלך לדרום". זה חלק מאותה אסטרטגיה של עקירה. האסטרטגיה הזו לא עבדה טוב. על פי דו"ח של ארגון הומניטרי, הם תיעדו 1,373 הרוגים בין ה-22 במאי ל-31 ביולי, רובם בסביבת ארבעת אתרי החלוקה האלה. קבוצה אחרת קראה לזה "לא סיוע, אלא הרג מאורגן". מי מסוגל להעלות רעיון כזה, להחליף מאות אתרים נגישים לאוכלוסייה בארבעה אתרים בדרום?! תחשבו האם אמא, שכבר סובלת מתת-תזונה, תצליח ללכת קילומטרים לאחד מהאתרים האלה, אולי כשהיא מחזיקה ילד, איכשהו להרים קופסה של 40 קילו, ואז לעשות דרך של קילומטרים חזרה הביתה. ברור שזו אסטרטגיה שבשום צורה לא נועדה לתת פתרונות למצב הקיים, אלא זהו המשך של אסטרטגיה של מניעת מזון.
טיהור אתני באמצעות הריסת בתים. טיהור אתני באמצעות מניעת מזון, מים ותרופות.
ועכשיו יש לנו את העיר עזה. העיר עזה בדרך להיראות כמו רפיח. הריסות. בדיוק כפי שהיו מיליון אנשים שהתאספו ברפיח - האוכלוסייה הרגילה בצירוף האנשים שנמלטו ממקומות אחרים בעזה - ועכשיו אלה הריסות, כך יש מיליון אנשים בעיר עזה ובעוד כמה חודשים זה עלול להיראות ככה.
מה זה אומר אם נסתכל על המשך הדרך? זה אומר שני מיליון אנשים מקובצים באוהלים, ללא מערכת לחלוקת מזון, ללא מערכת מים נקיים, בלי מערכת סניטרית, בלי מערכת חשמל, בלי מערכת תקשורת, בלי קורת גג - במטרה לדחוק אנשים מעזה.
ארה"ב מנהלת שיחות כדי לסייע במציאת מקומות שאליהם אפשר יהיה לשלוח אנשים. ארצות הברית חייבת להפסיק להיות שותפה לטיהור האתני הזה. היא חייבת להפסיק להיות שותפה לפשע המלחמה הזה.
כל חיי הייתי תומך נלהב של ישראל, האמנתי בחזון של מולדת לעם היהודי, האמנתי שיש להם שכנים עוינים ורציתי לעשות כל שביכולתי כדי לעזור לחזק אותם. אבל אותם ערכים שהפכו אותי לתומך של ישראל, מחייבים אותי לומר שמה שהם עושים לפלסטינים גם בגדה המערבית וגם בעזה הוא פסול לחלוטין".