אנשים מרוב אנטישמיות האמינו לשטויות גזעניות כאלו. מרוב חוסר היכולת שלהם לראות יהודים בתור בני אדם. היו נגעלים מיהודים, קוראים להם מקקים. צוחקים על הסבל שלהם.
״אנחנו מושמדים, אכן כך.. אנחנו מושמדים.. - דר׳ סעיד מחמד אלכחלות سعيد محمد الكحلوت מומחה לבריאות הנפש, עזה פלסטין״
תרגום - Tamar goldschmidt
״ללא מטפורה, ולא בלשון פיוטית ובלי ליפות את הטקסטים של המצב החלוד - אנחנו מושמדים.
אכן כך.. אנחנו מושמדים..
רציתי כסופר לכתוב תיאור פחות חמור של מה שעזה עוברת עכשיו. אבל לא מצאתי.
המשפחות מוכרות את הבגדים והרהיטים שנשארו להם בבית כדי לברוח מציפורני המוות, ומשליכות את עצמן לרחוב שם העקורים באלפים.
הילדים אובדים להוריהם ונפרדים מהם בפעם האחרונה, אל בורות ללא תחתית, ובאין שיירה שתיטול אותם ותעצב להם עתיד כמו לסבם הקדום יוסף.
הנשים עושות את הצרכים ברחוב, כן ברחוב, תחת מכונית או לצד אבן, כי הדרך ארוכה ושלפוחית השתן לא מבינה את המצב החברתי והבטחוני המסובך. קללה על השלפוחית.
הזקנים מתים, גופם החלש כבר לא עומד בּנַכְּבָּה נוספת באחרית חייהם שכולם נַּכְּבּוֹת.
האבות הצעירים עצבנים, עצבנים מאד, הם מפחדים ותקצרנה ידיהם, והמצב קשה ואינו סובל עוד דיחוי.
ואני עייף מהחדשות ומלנסח מילים, אולי אצליח להעביר את הסיפור כפי שהוא ללא צבעים מיותרים.
דר׳ סעיד מחמד אלכחלות
מומחה לבריאות הנפש
עזה פלסטין.״
ובאחת התגובות אצלו מספרת יקין נור يقين نور בלי פסיק ובלי נקודה:
״בעלי מת מתת-תזונה ושלושה ימים אחר כך ברחנו אני ובתי מההפצצות הקשות ושבוע חיפשנו מקום עד שבחור שאני לא מכירה עזר לנו עם אוהל וחיפשנו מקום להעמיד אותו עד שאנשים טובים עזרו לנו ושמו אותו לפני הבית שלהם ועכשיו אני מחכה לנכדים שלי ולנשים של בניי שיגיעו אלי היתה לי הפתעה שהנכד שלי בן העשר הגיע אלי לאזור דיר אלבלח ברגל אחרי שיצא בשעה 7 בבוקר והגיע אלי ב 6 בערב עם תיק על הגב ושמיכה בחיקו והגיע כמעט מעולף
הבת שלי מחכה כבר שבוע למכונית כשהחפצים שלהם ברחוב ואז הם השאירו אותם ועזבו ברגל כשהיא בהריון בחודש הרביעי ובני ואישתו והילדים שלהם מחכים למכונית וחוץ מהם לא נשארו אנשים בבית הספר שבו היו העקורים אלוהים שמור עליהם והקל על דרכם.״
.....