נטור'ז (מתחלפ/ת)

מעבר לכאב הבילתי ניסבל נמצאת המנוחה, אם זה כל כך פשוט אז מדוע לא צפוף שמה במנוחה?
הסיבה די טרוויאלית, אנו נעצרים בפיתחה של הכאב, ואו/ מתעלמים מהכאב ואו/ מנסים להתנתק ממנו. ולכן הכאב לא עובר בחוויה שלנו, ומאחר וכך פני הדברים ישנו מאמץ על אנושי לעיתים לחוות כאב שוב ושוב ושוב אך כל זה אינו קשור כלל למה שאנו רואים,חווים ומרגישים.
אני רואה אנשים סובלים אך לא כואבים,
אני רואה אנשים מתמכרים לסבל אך לא חווים אותו.
אני מכירה אנשים שאוהבים כאב אך לא מרגישים אותו.
אני רואה אנשים הפוחדים מהכאב שמרשים לאחרים לכאוב עבורם.
אני רואה אנשים הכואבים אך לא עבורם אלא עבור האחרים.
כואב לי לראות את סבלו של האחר.
כואב לי להרגיש את כאבו של האחר.
אני חשה כאב עצום כל כך כאשר אני חווה, רואה, מרגישה, באנקת נשמתו הדואבת של יצור חי.
מעבר לכאב הבלתי נסבל קיימת המנוחה.
מי ימצאנה?