נטור'ז (מתחלפ/ת)

במקום שאני נמצאת היום בכאב הזה,
ולשמחתי רק בכאב כי אין בי בדידות משוועת אני לא בודדה ולבד,
וגם בכאב אני לא לבד אבל אני חייבת לקבל החלטה החלטה כל כך כואבת,
שנימי נפשי צועקים הצילו.
הבחירה הינה בין שתי תעצומות נפש כל כך חזקות,
במטפורה יכולה להבין את הקשירה הזו בשתי ידיים,
מחד לעמוד בטון חזק ויציב ומאידך,היד השניה לסוסת פרא אצילית ומשתוללת.
ואני באמצע.
בהינף הברה אחת יכולה להחליט להכריע,
אך בכל החלטה הכאב יהיה משמעותי, חריף חזק ובלתי נסבל.
כל כך מקנאה עתה באילו שאחרים החליטו עבורם.
שעזבו נפרדו פרחו. זה כל כך קל ( לא שחלילה הכאב לא משמעותי ולא חזק),
אך ההתמודדות הינה עם העזיבה ולא עם ההחלטה.
העניין שלי מזכיר לי את הסרט "דלתות מסתובבות".
מה יהיה אילו?.