אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

נטור'ז (מתחלפ/ת)

נמצא/ת בדיאלוג תמידי בין העליונים לתחתי התחתית,
נמצא/ת בשקט האין סופי של עין הסערה.
נמצא/ת במקום הכי רחוק שאפר לראות, וגם שם מתמזג/ת,
נמצא/ת בגל האין סופי של הים.
כל אשר אפשר לעשות הוא פשוט ממש פשוט.......
לפני 20 שנים. יום ראשון, 19 בפברואר 2006 בשעה 11:34

אפשר לחיות עם חבר/ה איש/ה כל החיים ולא להכיר אותו כלל.
לעיתים הכאב שמישהו נושא הוא כל כך בלתי ניסבל, שהאפשרות להחישף
מפחידה עד מאד.
אני מכירה חברה טובה מאד שלי, ושאני אומרת מכירה אני מתכוונת ממש מכירה.
והיא לא מוכנה אבל ממש לא מוכנה להכיר את עצמה.
ליבת הכאב - דומה מאד לליבת הר געש.
נגיעה בה מכאיבה למי שנוגע - בסגנון אל תתערב בחיי.
הימצאות הליבה - מכאיבה למי שהיא קיימת בתוכו.
כך או כך, הגישה לנקודת כאב כלשהי, חייבת להגיע ממקום אנושי רך ואוהב.
רק באהבה, (ולא דמוי אהבה) רק באהבה, ניתן לגעת בכאב
ולרפא אותו.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י