לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הברון בכפכפים

מחשבות על חוסר בטחון.
לפני 4 חודשים. 12 ביולי 2024 בשעה 4:54

כהרגלנו הגענו לבארבי 10 שניות לפני תחילת המופע.

(אני שוקל לשעות את הכינוי מהברון בכפכפים לברון התזמונים.)

יצאתי מההופעה בתחושות מעורבות.

מצד אחד אחלה פול טראנק, אחלה ניסמן, נינט בהופעת אורח מהאגדות עם לוק דומינטריקסי מטורף וקול של מלאך.

מצד שני ומכורח הנסיבות, אחרי שאני כמו אישה בורחת מבשורה, כבר חצי שנה מנותק חדשות, אתרים, טוויטר, הותר לפרסום...קיבלתי אתמול את המצב המזוין הזה ישר לפרצוף מניסמן שאיבד חבר טוב, הספיד אותו על הבמה איזה 7 דקות וריגש במחווה לאלמנה.

אבל לפחות היה לי אותך שם. מסתכלת לי בעיינים בזמן שרקדנו.

מבט חודר, נעול, עם חיוך דק על השפתיים.

מבט שאין לו שום משמעות אחרת למעט

אני אוהבת אותך ורוצה לבלוע אותך חי, עכשיו, כאן על המרפסת לצלילי המוזיקה.

אז תודה לך על אחלה דייט וסליחה שהתמוטטתי למיטה אחרי 22 שעות ללא שינה במקום לזיין לך את הצורה כמו שהגיע לך.

לפני 4 חודשים. 11 ביולי 2024 בשעה 14:25

לפרסום מידי:

הברון והברונית יכבדו הערב בנוכחותם את הופעתם של להקת פול טראנק בבארבי, משכנו של הוד מעלתו שאול מזרחי הראשון לשמו.

הברון והברונית יצפו בהופעה מהגלריה המזרחית וישמחו לומר שלום למי מכם שיקלע לאירוע.

סוף

 

לפני 4 חודשים. 11 ביולי 2024 בשעה 2:09

קיבלתי אתמול בבוקר עונש.

"אסור לך  לגמור בלי רשות שלי"

לקחתי את זה לקיצון והחלטתי שהיא התכוונה שאסור לי לגעת בעצמי בכלל.

יום שלם העברתי בלי לגעת בו, בלי ללטף או ללחוץ.

יום שלם של להיות פה, לקרוא אתכם, להתחיל לשלוח יד באוטומט לעבר הזין ואז להזכר בעונש ולעצור.

בערב כשנכנסנו למיטה סיפרתי לה על ההקצנה שלי והיא שאלה אם אני גאה בעצמי שעמדתי בעונש.

כן. אני גאה בעצמי ואני בהיי מזה שעשיתי את זה בשבילה, בפקודתה.

התחרמנו קצת במיטה וביקשתי רשות לגעת בעצמי והיא אמרה לא!

הלא הזה כלכך חירמן אותי . הרגשתי זיקפה כל כך חזקה שלא הרגשתי חודשים. חשבתי שהוא הולך להתפוצץ.

בסוף באמת הוא התפוצץ, אבל בתוכה ובפקודה שלה.

מבחינתה, אסור היה לבזבז זיקפה כזאת.

 

לפני 4 חודשים. 10 ביולי 2024 בשעה 1:26

חסרונות: היא גונבת לך את השמיכה בלילה.

 

יתרונות:

גם באמצע הלילה היא קשובה לך.

אתה ממלמל משהו תוך כדי שינה שקר לך ותוך שניה מוצא את עצמך כפית קטנה עטופה, עם יד אחת על הזין ואצבע אחת מהיד השניה מלטפת לך את הרקטום ואתה נרדם שוב כמו תינוק.

 

לפני 4 חודשים. 9 ביולי 2024 בשעה 16:10

לפני 4 חודשים. 9 ביולי 2024 בשעה 5:42

מכירים את זה שיש שירים שהתאהבתם בהם משמיעה ראשונה?

שהעיפו לכם את המח ועד יום מותכם תזכרו איפה ואיך שמעתם אותם בפעם הראשונה?

אוקטובר 1994, אני חייל צעיר בבסיס של חיל האוויר במרכז הארץ.

מתוקף צעירותי טחנו לי את הצורה במטבחים ושמירות, אז שבוע תורנות כיתת כוננות של לגרבץ כל היום היה סוג של פרס.

שעת ערב מוקדמת, אני מגרבץ לי על איזו ספה דוחה שמישהו הביא שם לחצר של גף האבטחה ורשת ג' פתוחה על טייפ דאבל קאסט עם רמקולים לא רעים בחדר כוננים.

ואז פתאום מתחיל השיגעון של התחלת השיר עם כל הדיסטורשנים והתופים ואני מזדקף במקום וכולי צמרמורות

What the fuck was that?

בחמישי בדרך הביתה נכנס "לסופר זאוס" בתחנה המרכזית ורוכש את האלבום No need to argue של הקראנבריז.

השיר הוא שיר מחאה שנכתב ע"י הסולנית דולורס אורירדן ז"ל לזכר הרוגים צעירים במתקפת טרור אירית.

פוסט כזה אפשר לסיים רק בשאיפה שיום אחד יהיה פה שלום ומישהו בכלוב האירי יעלה לינק לאיזה שיר ישראלי על מתקפת טרור שהיתה פה פעם.

 

לפני 4 חודשים. 8 ביולי 2024 בשעה 17:13

חיכו לי על המיטה אחרי מקלחת.

הפעם גזרת טנגה עם הרבה תחרה והם אפילו יושבים טוב.

לבשתי אותם מתחת למכנסיים ויצאנו לסיבוב עם הכלבים.

כל הדרך הרגשתי את התחרה על הלחיים וזה היה כיף ומגרה.

Sorry 

אין תמונה.

לפני 4 חודשים. 8 ביולי 2024 בשעה 11:46

היום לפני 54 שנים נולד בלוס אנג'לס דוד קמבל.

בשלב מאוחר יותר הוא מאמץ את שם משפחתה של אימו, ביב הנסן, שהיתה בת חסות של אנדי וורהול.

ולבסוף מתיישב על שם הבמה Bek

בני כמה הייתם כשגיליתם שהשורה הראשונה בפזמון היא 

Soy Un perdador שזה בעצם I am a loser ?

אני גיליתי את זה רק היום.

 

 

לפני 4 חודשים. 7 ביולי 2024 בשעה 17:59

המתחלפת תמיד אומרת שהדרך הכי טובה להגמיר אותה זה פורפליי ארוך ואני כמו הגבר הטיפוסי שאני תמיד שוכח את זה.

היום חזרנו כולנו הביתה באותה שעה. אחרי שהמתחלפת התקלחה, המתבגר הכריז שהוא לא ישן כל הלילה והוא הולך למיטה.

הסתכלנו אחד על השניה וישר ידענו מה זה אומר.

יש לנו לפחות שעתיים לשחק בלי חשש שהוא יפתח לנו דלת. (אין מנעולים בבית שלנו, תתקדמו).

נכנסתי לחדר וראיתי שהיא לובשת תחתוני תחרה שחורים חדשים שקנינו אתמול בבילו.

(3 בחמישים אחלה מחיר בפמינה)

אמרתי לה חצי בצחוק כמיטב מסורת הבלוגים בכלוב, "אני הולך להתקלח, חכי לי עם הגב לדלת"

כשיצאתי מהמקלחת גיליתי ששכחתי לומר "על הברכיים" אבל לא נורא כי המחזה שלה שוכבת על הבטן, תחתוני תחרה שחורים וברכיים מכופפות כך שכפות הרגליים באוויר, היה בהחלט מעל ומעבר למצופה.

אני, אם שמים מולי כפות רגלים מושלמות יודע בדיוק מה לעשות איתם.

מיד מרחתי קרם גוף על הידיים והתחלתי בעיסוי איטי ועמוק של כל אחת ואחת מעשר האצבעות ואז משיכות ארוכות לאורך כף הרגל.

אף פעם לא עשיתי את זה אבל פתאום חשתי צורך לשלב הנאה שלה ושלי ביחד והתחלתי לעסות את כף הרגל עם הזין העומד שלי. די מהר זה הפך לפוט ג'וב הראשון שלי.

וואו אף פעם לא חשבתי שזה יכול להיות כזה סקסי.

עכשיו שוב התור שלה. השכבתי אותה על הגב נישקתי אותה עמוק תוך כדי חפינה של השד וצביטה עדינה של הפטמה הימנית.

התקדמתי מטה במורד הצוואר עם הלשון שלי, משם לפטמה הימנית, השמאלית, ודרך נשיקות קטנות במורד הבטן התחלתי לרדת לה.

היא כבר היתה רטובה ותנועות הלשון שלי לאורך הכוס מהדגדן עד לתחתית השפתיים התחתונות ופעולת הריור שלי הרטיבו אותה לגמרי.

נורא רציתי שהיא תגמור לי בפה ורק המחשבה על זה גרמה לי עוד יותר לרייר. תפסתי לה את היד וכיוונתי אותה לעבר הדגדגן שלה.

היא כמעט אף פעם לא מאוננת וכשהיא סוף סוף עושה את זה, בא לי לבכות מרוב אושר.

אני מתחיל לדחוף לה 2 אצבעות. לא מספיק להגיע למפרק הראשון של האצבע והיא דוחפת את כל הגוף שלה קדימה לתוך האצבעות שלי. מזיינת אותן תוך כדי שהיא מאוננת והלשון שלי עדיין מגששת, מחפשת מקום פנוי בין שלל האצבעות שמכסות את הכוס שלה. מנסה לתפוס עוד קצת מהנוזלים המדהימים שהיא מפרישה.

בשלב מסוים אני מרגיש אותה מתכווצת על האצבעות שלי וקצת מהנוזלים משפריצים החוצה  ישר לתוך הגרון שלי ואני בעננים.

אני כלכך נהנה מהגמירות שלה שאני אפילו לא חושב על לזיין אותה, רק להמשיך לפנק אותה עוד ועוד.

אחרי עוד גמירה אחת שלה עם האצבעות חשבתי שגמרנו ונשכבתי מולה פנים אל פנים לחיבוק ארוך.

חשבתי לא נכון.

היא באמת חיבקה אותי וקברה את הפנים שלה בצוואר שלי, אבל אז קרה דבר מופלא שלא זכור לי שאי פעם קרה.

היא ליפפה את הרגלים שלה מסביב לירך שלי והתחילה להתחכך עליה.

ובכל חיכוך כזה, בכל לחיצה של הדגדן על הנקודה הזאת. על הירך, היא גמרה. שוב ושוב ושוב. כולה רועדת. לא מסוגלת להפסיק.

ואני? אני רק שכבתי שם מחבק אותה חזק ומבסוט על החיים שלי. נזכר שהדבר הכי חשוב בלהגמיר את המתחלפת זה הפורפליי.

 

 

פוט ג'וב:

 

 

CSV

לפני 4 חודשים. 7 ביולי 2024 בשעה 12:50

כל פעם שאישה בכלוב מעלה תמונה כזאת שמראה מאות ואלפי הודעות

איש התעשייה וניהול הקטן שחי בתוך המח שלי ישר רוצה ליצא את כל היופי הזה לאקסל ולהתחיל לסנן ולנתח, לעשות פיבוטים על יוזרים ומילות מפתח.

ואז אני מתבאס שאין כזאת אופציה פה וגם אם היתה בחיים לא תהיה לי כמות כזאת של הודעות.